תומאס הובס – הבדלי גרסאות

בנוסף לגילוי זה של גלילאו, התפתחויות אחרות בהבנה של תנועה הובילו לספקנות כלפי גישות אריסטוטליות. כך למשל התחוללו התפתחויות בתחום ה[[אסטרונומיה]] ובהבנה של [[גוף האדם]] ו[[מחזור הדם]]. בהקדשה לספרו De Corpore, מציין הובס את ההתפתחויות המדעיות שנראו לו חשובות ביותר עד זמנו: הגאומטריה האוקלידית שמקורה ביוון העתיקה, האסטרונומיה המודרנית שתחילתה בתגליתו של [[ניקולאוס קופרניקוס]], גילוייו של גלילאו גליליי שפתחו אופקים חדשים לידע המבוסס על הבנת טבעה של התנועה, והגילויים של [[ויליאם הארווי]] - שהיה גם חבר טוב של הובס - אשר פתחו צהר להבנת התנועות בתוך גוף האדם. גילויים אלו, הובס טוען, הם אלו שאפשרו את התפתחותה של פילוסופיה של הטבע המבוססת על ידע אמיתי, ובמיוחד הוא מציין את ההתקדמות המדעית שחוללו [[יוהאן קפלר]], [[פייר גסנדי]], ו[[מרן מרסן]].{{הערה|Thomas Hobbes, De Corpore, in '''The English Works''', Vol. 1, pp. viii-ix.}}

 

 

:[[קובץ:Hobbes Optics.jpg|ממוזער|איור של הקשרים בין [[עין אנושית|העין]] לבין [[מוח|המוח]], מתוך [[כתב יד (העתק)|כתב-יד]] של "מסכת על אופטיקה", אותה חיבר הובס בשנת 1646.]]"העולם (... כוונתי ל'יקום', דהיינו לכלל המסה של הדברים שישנם) הוא גופי, רוצה לומר גוף; ויש לו ממדים של גודל - לאמור אורך, רוחב ועומק. גם כל חלק גוף, אף הוא גוף, ויש לו ממדים דומים, ולפיכך כל חלק מהיקום הוא גוף; ומה שאיננו גוף אינו חלק מן היקום. ומשום שהיקום הוא הכל, הרי מה שאינו חלק ממנו הוא 'לא כלום', ולפיכך ב'שום מקום'".