ישיבת אדרת אליהו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספה מבוקרת של מפת מיקום בתבנית מידע#
←‏תולדות הישיבה: הוספתי פרטים, היה כתוב בעיקר טכני, והוספתי קצת רקע עיוני מחשבתי.
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 34:
 
== תולדות הישיבה ==
הישיבה הוקמה בשנות השמונים על ידי הרב [[יצחק שלמה זילברמן]], מייסד [[שיטת זילברמן]], וכיום עומד בראשה בנוובנו, הרב [[אליהו זילברמן]]. הישיבה נקראת על שם [[הגר"א]]. בעבר קמו תלמידי הישיבה ללמוד ב[[חצות (הלכה)|חצות הלילה]] והתפללו [[תפילת שחרית]] כ[[ותיקין]]. כיום מעטים מן התלמידים ממשיכים לנהוג כך וסדר יומם של רוב התלמידים מתנהל באופן דומה לשאר הישיבות. עם זאת התלמידים אינם מתפללים תפילת שחרית בישיבה, וזאת כדי לאפשר לתלמידים המעוניינים בכך להתפלל ותיקין.
 
אנשי הישיבה הולכים בדרך כלל בעקבות דרכם של [[הגר"א]] וה[[רמח"ל]]. עם זאת, לעתיםאותם פוסקיםלקחו אנשילמורי הישיבהדרך, עלעקב פידרכם שיקוללדייק דעתםבפשוטם ביחסשל לכתובהמקראות בתלמוד,ומאמרי גם כאשר אין זה מקביל לפסיקת הגרחז"א{{כלומר?|נא להדגים}}ל.
 
הישיבה משתייכת לזרם הליטאי, אולם כמה מאפיינים הופכים אותה לחריגהלשונה מהמקובל בציבור זה. מוסדותיה מתנהלים על פי [[שיטת זילברמן]]. אנשיתלמידי הישיבה נוהגים לתתהישיבהנותנים [[פתיל תכלת]] [[ציצית|בציציותיהם]]. הם לומדים במשך היום לומדים כאשר הם מעוטרים ב[[תפילין]], בין היתר על פי דעת [[הגר"א]]{{הערה|{{HebrewBooks|אליהו לנדא (נין הגר"א)|ארחות חיים - כתר ראש|31446|אות טו|עמוד=4}}}}.
 
תלמידי ורבני הישיבה משתדלים לקבוע את השקפת עולמם יותר על פי מה שכתוב בתורה, ופחות על פי סיפורים על גדולי ישראל, וחשיבה מה מקובל לחשוב.
יחס אנשי הישיבה כלפי מצוות [[ציונות#ישוב ארץ ישראל|ישוב ארץ ישראל]], הוא פתוח מהמקובל בציבור החרדי. הם מדגישים את מצוות [[יישוב ארץ ישראל]] ומציינים את [[יום ירושלים]]. עם זאת הם אינם חוגגים את [[יום העצמאות]] ואינם אומרים [[קריאת ההלל|הלל]] במועדים אלה. עוד בניגוד לעמדה המקובלת בציבור הליטאי, הם נוקטים בקו פוליטי הנוטה לימין ותומך במתנחלים. לפני ביצוע [[תוכנית ההתנתקות]] התקיימו בישיבה תפילות ותעניות לביטול הגזירה{{הערה|1=[http://www.katif.net/art.php?id=1118&table=art אבינדב ויתקון, ימינה מהמתנחלים]}}.
 
בישיבה ישנם סדרי לימוד רבים העוסקים בעבודה שבלב ובמחשבה. למשל שיעורים בספרי רמח"ל כמו מסילת ישרים, דרך ה', ודעת תבונות, וכן בספר הכוזרי, ספר משלי עם ביאור הגר"א, שיעורים לפי נושאים כמו יראת ה', ועוד. שיעורים אלו נחשבים בקרב תלמידי הישיבה לחשובים לא פחות מהשיעורים העיוניים במסכת הנלמדת.
 
בעקבות הצעידה בדרכם של הגר"א והרמח"ל, לימוד המקרא כפשוטו, וקביעת השקפת העולם על פי התורה; יחס אנשי הישיבה כלפי מצוות [[ציונות#ישוב ארץ ישראל|ישוב ארץ ישראל]], הוא פתוחשונה מהמקובל בציבורברחוב החרדי. הם מדגישים את מצוות [[יישוב ארץ ישראל]] ומציינים את [[יום ירושלים]]. עם זאת הם אינם חוגגים את [[יום העצמאות]] ואינם אומרים [[קריאת ההלל|הלל]] במועדים אלה. עוד בניגוד לעמדה המקובלת בציבור הליטאי, הם נוקטים בקו פוליטי הנוטה לימין ותומך במתנחלים. לפני ביצוע [[תוכנית ההתנתקות]] התקיימו בישיבה תפילות ותעניות לביטול הגזירה{{הערה|1=[http://www.katif.net/art.php?id=1118&table=art אבינדב ויתקון, ימינה מהמתנחלים]}}.
 
למרות דעותיהם הלא שגרתיות בנוף הליטאי, לא שוררת בקרב תלמידי הישיבה אוירת מחתרתיות ונצחנות על הרחוב החרדי שחושב ונוהג אחרת מהם, אלא מחשיבים את עצמם כחלק בלתי נפרד מעולם הישיבות הליטאי. עם זאת, אנשי הישיבה חדורים בתחושה משיחית מסויימת, אך סוברים שהדרך הנכונה להשפיע על הציבור החרדי להתקרב לאמת על פי שיטתם, היא על ידי שינוי וצמיחה מבפנים למשל על ידי מסירת שיעורים לתלמידי ישיבות אחרות בנושאים כמו [[תנ"ך]] ו[[אמונה]], ולא על ידי התרסה ופילוג.
 
רבני ועסקני הישיבה שומרים על קשרי חברות הדוקים עם רבנים ובעלי השפעה רבים במגזר ה[[חרדי]], בין היתר בתקוה להשפיע עליהם שיתקרבו לדרכם.
 
הרב אליהו זילברמן הוא [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] והרב מרדכי יוסף שיף - [[משגיח]]. כ[[ר"מ|רמי"ם]] משמשים הרבנים משולם וורמסר, אליהו בריו"ט זילברמן. ראש הישיבה הקטנה הוא הרב ירמיהו זילברמן והמשגיח הוא הרב מנחם הייזלר.