ויקיפדיה

אליפלט (שיר) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏חלק שני: אליפלט החייל: תיקון. זו המצאה שאינה כתובה בשיר, שמדבר על המלאך היורד אל אליפלט
סידור הערות שוליים
שורה 1:
'''אליפלט''' הוא [[פזמון|שיר]] שכתב [[נתן אלתרמן]] והלחין [[סשה ארגוב]]. הוא בוצע לראשונה ב-[[1959]] בידי [[להקת גייסות השריון]], חודש על ידי זמרים רבים והפך לאחד מ[[הנצחת חללי מערכות ישראל#בשירה ובספרות|שירי הזיכרון]] הידועים ביותר וחלק מהקלאסיקה ה[[ישראל]]ית. באופן חריג עבור שירי זיכרון ישראליים, הדמות המרכזית שקורותיה מסופרים בשיר היא דמות של [[אנטי גיבור]]{{הערה|1=יוסי חרסונסקי, [http://www.yosmusic.com/article.asp?id=7766&xyz=100 אליפלט, שירים ישראלים – הגדולים ביותר] באתר "חרסונסקי מיוסיק"|שם=חרסונסקי}}{{הערה|1=[[אריאל הירשפלד]], "[http://www.itu.org.il/?CategoryID=503&ArticleID=1211 חיוכו של אליפלט]", "פנים- רבעון לתרבות חברה וחינוך", גיליון 17, יוני 2001|שם=חיוכו של אליפלט}}.
 
==כתיבה, הלחנה וביצוע השיר==
"אליפלט" נוצר כעשר שנים לאחר [[מלחמת העצמאות]], מתוך מודעות לציוויי הגבורה של שירת תש"ח ומתוך התכתבות איתה. זהו השיר היחיד שכתב אלתרמן ל[[להקה צבאית]], שהיה שונה מאוד משירי הגבורה שזימרו הלהקות הצבאיות וממרבית שירי הזיכרון שנכתבו בארץ{{הערה|יוסי שם=חרסונסקי, }}{{הערה|שם;=חיוכו אריאלשל הירשפלד, שםאליפלט}}. אלתרמן הקדיש את השיר לבתו, [[תרצה אתר]], שהייתה אז חברה בלהקת גייסות השריון, והיא ביצעה אותו לראשונה במסגרת הלהקה. הוא מוכר גם בביצוע להקת [[התרנגולים]] משנת [[1961]], בביצועו של [[אריק איינשטיין]] מהאלבום "[[תוצרת הארץ (אלבום)|תוצרת הארץ]]" מ-[[1985]] ובביצועו של [[ברי סחרוף]] מהאלבום האקוסטי ב-[[2003]]. השיר מושמע במיוחד ב[[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל|יום הזיכרון לחללי צה"ל]].
 
סשה ארגוב הלחין את השיר בצליל נוגה ומינורי, שנועד להעביר את הנרטיב של אליפלט. כך למשל הבליט את המלים "כי סביב ככינור וחליל/ מנגינה מאירה מצלצלת" כ[[רצ'יטטיב]], באמצעות [[פראזה]] מלודית שעולה בסולם כמנגינת [[חליל]], ונתן לה בכך מעמד הנבדל משאר השיר, על מנת לתאר את רוחו של הגיבור{{הערה|יוסי שם=חרסונסקי, שם; אריאל הירשפלד, שם}}.
 
==ניתוח השיר==
שורה 23:
|מקור= הבית הראשון
|ניקוד=כן}}
חלק זה מתאר את הילד אליפלט. השיר נפתח בשורה "נזמר נא את שיר אליפלט" כלומר, אנשים שרים על אליפלט ממרחק הזמן ומתארים אותו בתחילה כילד תם. הוא מתואר כילד תמים שכל הווייתו היא נתינה ושאינו יודע להתגונן מפני גזילה או שאינו מבין שמנצלים את תמימותו ("אם גוזלים מידיו צעצוע, הוא נשאר מבולבל ומחייך" בבית השני){{הערה|אריאל הירשפלד, [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1404813 שיר פצע], באתר "[[הארץ]]", 25 באפריל 2007|שם=שיר פצע}}.
 
הסביבה החברתית אומרת שלאליפלט אין אופי כלל, אך הקורא מבין שאין זה נכון: טבועות באליפלט תכונות כמו פשטות ויושר, שהן בעלות עוצמה דווקא בגלל שאינו שואל "מדוע ולמה" ודווקא בגלל הנאיביות שבו. נקודת המוצא של השיר היא - "נזמר נא". יש המציינים שאלתרמן הביא כאן ביקורת על דחייה חברתית: אנחנו כחברה הסתכלנו על אליפלט מילדותו בשמץ זלזול ורחמים, גזלנו מידיו צעצועים, הצקנו לו קצת, השארנו אותו בשולי החברה, ולאחר שמת זימרנו עליו, אבל לא ניסינו להבין את נקודת מבטו או להזדהות עמו. כנראה שהאנשים בסביבתו של אליפלט חסרו את הפשטות והיושר שלו ודבר זה גרם להם להיות חסרי מנוחה וחסרי מענה, מה שהניע אותם לזמר את שירו. חלק זה של השיר מראה לדעת אותם חוקרים, את חוסר הכבוד של החברה והתייחסותה האיוולת לחריגים שבתוכה, ה"אליפלטים", מה שמראה על העקמומיות שלה וחוסר רצונה לראות את ערוותה שלה{{הערה|"[http://gadigizbar.wordpress.com/2012/03/22/%D7%90%D7%99%D7%96%D7%94-%D7%99%D7%9C%D7%93-%D7%90%D7%AA%D7%94-%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%9C%D7%98/ איזה ילד אתה, אליפלט?]" בבלוג של ברוך מרחיב גד, 22 במרץ 2012}}{{הערה|ירדן ניר-בוכבינדר, [http://www.haayal.co.il/story_1720 אין לו אופי אפילו במיל], באתר "[[האייל הקורא]]", 13 בדצמבר 2003}}.
 
השם "אליפלט", שמוזכר בתנ"ך כאחד מבניו של [[דוד המלך]]{{הערה|{{תנ"ך|שמואל ב|ה|טז}}}}, נחשב בימינו כשם [[גלות]]י ולא שם ישראלי-"[[צבר (סלנג)|צברי]]" טיפוסי. בדומה לשמות כמו "ירחמיאל" ששימשו ב[[יידיש]] כשמות נרדפים ל"[[שלימזל]]", שימש השם "אליפלט" ב[[ספרות עברית|ספרות העברית]] לתיאורו של אביון וביש-גדא, כדוגמת אליפלט העגלון, גיבור שירו של [[יהודה לייב גורדון|יל"ג]]{{הערה|1=[[זיוה שמיר]], "הלך ומלך, אלתרמן – בוהמיין ומשורר לאומי", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010 ([http://www.text.org.il/index.php?book=1003063 הפרק הרביעי] של הספר)|שם=זיוה שמיר}}.
 
===חלק שני: אליפלט החייל===
שורה 46:
התום המוחלט של הילד אליפלט הופך בקרב לגבורה עילאית, שברצונו לחדש את האספקה "הוא זחל כך ישר מול האש". מעשה זה זוכה בסיומו של השיר לגמול אלוהי – המלאך [[גבריאל]] יורד משמים ואומר לו ש"במרום לנו יש ממך נחת".
 
חוקר הספרות [[אריאל הירשפלד]] מצא [[אנלוגיה]] בין דמות ה"ביש גדא" בחלק הראשון של השיר, לבין סיפור גבורה קלאסי של הקרבה בחלקו השני. כך למשל, השורות "כשגוזלים מידיו צעצוע, הוא נשאר מבולבל ומחייך" מקבילות בצליל וביחס ל"ובשובו מהומם ופצוע, התמוטט הוא, כרע וחייך". הקבלה זו, בין דמות הגיבור הישראלי הראוי לבין דמות התמהוני, מערערת לדעתו של הירשפלד על אתוס הגבורה הישראלי של לוחמי תש"ח: "אליפלט הופך סמל לחייל המת. החייל המת באשר הוא, הוא ילד תם ש'אין לו אופי אפילו במיל', המוותר על חייו בתום גמור.. פתאום 'אליפלט' אינו שיר על תמהוני אחד, אלא על החייל הישראלי כתם גמור שהכלל מנצל את תומו. הוא שיר המערער על אתוס הגבורה הישראלי ומאיר אותו באור מר ומזעזע"{{הערה|אריאל הירשפלד: "שם=שיר פצע"; "}}{{הערה|שם=חיוכו של אליפלט", שם, שם}}. גם סיום השיר עם ירידת המלאך גבריאל אל אליפלט, באה לדעתו כנגד תפיסת המוות של דור תש"ח, שראה במוות סוף מוחלט של חיי האדם.
 
דעה הפוכה מביאה חוקרת הספרות [[זיוה שמיר]]. "אליפלט", נכתב לדעתה כשיר הודיה לנערים שהקריבו את חייהם במאבק על עצמאות המדינה, ולא ככתב אישום על החברה ועל אתוס הגבורה. אלתרמן לטענתה, ענה בשיר זה למקטרגיו הצעירים של אותה תקופה שהאשימו אותו ב[[קולקטיב]]יות יתר, שתיאר יותר מדי את ה"אנחנו" על חשבון ה"אני". הוא לא תיאר כאן דמות נלעגת ומגוחכת,
אלא סיפר סיפור עצוב על פרט אחד מתוך הקולקטיב, דמות של אנטי-גיבור עם השם הגלותי אליפלט, שביצע, מיוזמתו, מעשה גבורה כשמסר את חייו כדי להגן על חבריו בעת הקרב.
לדבריה, "אלתרמן עומד נפעם מול נכונותו של היהודי החדש, בנם של 'חֶנונִים מוּאָרִים בִּנְגוֹהוֹת הַמַּטְבעֵ' .. לגלות מסירות אין -קץ, לסכן את עצמו, ואפילו להשליך את נפשו מנגד, למען רֵעיו ולמען עתיד עמו. יחד עם זאת, הוא דומע על החיים הצעירים הנגדעים בשדה הקרב, ותוהה בינו לבינו אם הקרבן התמים הזה מחויב המציאות"{{הערה|שם=זיוה שמיר, שם}}. עוד היא טוענת, כי אליפלט הוא מעין סמל ומשל ל[[היסטוריה של עם ישראל|עם ישראל]] כולו, שהופך מאנטי-גיבור יהודי גלותי ודחוי, שאף אחד לא האמין בו ושספג השמצות מכל עבר, ליהודי חדש הבא ללחום על עצמאותו.
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 59:
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{נתן אלתרמן}}
[[קטגוריה:שירים עבריים]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/אליפלט_(שיר)"