פתיחת התפריט הראשי

שינויים

החלפת הדף בתוכן " * מזרח אירופה"
[[קובץ:Map showing percentage of Jews in the Pale of Settlement and Congress Poland, c. 1905.png|שמאל|ממוזער|250px|צפיפות היישוב היהודי ב[[פולין הקונגרסאית]] וסביבתה ב-1905]]
[[קובץ:Yidish-dialects-he.png.jpg|שמאל|ממוזער|350px|ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי [[האיחוד הפולני-ליטאי]], במקומות מושבותם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם.]]
 
לביטוי '''יהדות מזרח אירופה''' שתי משמעויות. המשמעות הראשונה, חופפת לתחומים הפוליטיים הנוכחיים של מדינות [[מזרח אירופה]]. המשמעות השנייה איננה חופפת את תחומיה הפוליטיים של מזרח אירופה, אלא מציינת בעיקר את הקיבוצים היהודיים ברוסיה ובפולין. הביטוי '''יהדות מזרח אירופה''' או '''יהודי המזרח''' ([[גרמנית]]: '''Ostjuden''', היגוי: '''[[אוסטיודן]]''') נולד ב{{ה|מאה ה-19}} באימפריה הגרמנית ובמחוזות המערביים של האימפריה האוסטרו-הונגרית, מתוך רצון לבדל את "היהודים המשתלבים" שבמרכז אירופה מאלה שלא, במזרחה. ערך זה עוסק במשמעות השנייה של המושג יהדות מזרח אירופה, היינו באותו קיבוץ יהודי, שחי בשטחי [[פולין]], [[אוקראינה]], [[בלארוס]], [[לטביה]], [[ליטא]], [[אסטוניה]], [[רוסיה]] ו[[מולדובה]] המודרניות.
 
בראשית [[המאה ה-20]] חיו במזרח אירופה דלעיל, למעלה מ-6 מיליון [[יהודים]]. היהודים היו מאורגנים בקהילות גדולות וקטנות, הן בערים גדולות כגון [[ורשה]], שאוכלוסייתה מנתה כ-300 אלף יהודים, וכלה בעיירות קטנות שמנו עשרות או מאות יהודים בלבד.
 
==מראשית התיישבות היהודית ועד המאה ה-18==
[[קובץ:Jewish_dress_in_Poland_17th_and_18th_century.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודים פולנים בלבוש טיפוסי - המאה ה-17 (למעלה), המאה ה-18 (למטה)]]
היישוב היהודי הראשון במזרח אירופה החל בערים-מושבות, שעל חופי [[הים השחור]], במאות הראשונות לספירה. ישוב זה, בצפונו של הים השחור, היה היישוב היהודי היחיד במזרח אירופה עד [[המאה ה-7]]. בתקופה זו החלה התפשטות יהודית מזרחה, אל עבר המדינה הכוזרית. המהגרים הגיעו מ[[האימפריה הביזנטית|ביזאנץ]] ומארצות ה[[אסלאם]]. אל הקיבוץ היהודי הזה ייתכן והתווספו מקצת [[ממלכת הכוזרים|כוזרים]] שהתגיירו. היהודים, כמו הנוצרים והמוסלמים, זכו שם לחירות דתית ומשפטית. בסוף [[המאה ה-10]] התמוטטה המדינה הכוזרית, ומרכז הכובד היהודי במזרח אירופה עבר לנסיכות [[קייב]]. קייב הייתה המרכז הפוליטי והתרבותי לדוכסויות הרוסיות הדרומיות-מזרחיות. היהודים נטלו חלק נכבד בסחר החוץ של עיר זו עד סוף [[המאה ה-11]] עם רוסיה ועם הביזנטיון, והחל מ[[המאה ה-12]] גם עם שאר [[מרכז אירופה]].
 
החל מסוף המאה ה-12 ותחילת [[המאה ה-13]] החלו להתגבש הקהילות היהודיות המאורגנות והקבועות במזרח אירופה. צמיחת אוכלוסייתן נבעה בעיקר מהגירה גדולה ממרכז אירופה, במספרים גדולים. גם יהודים לא אשכנזים התיישבו במזרח אירופה, אך מספרם היה קטן יחסית, והשפעתם על הצביון התרבותי-חברתי של היהודים במזרח אירופה היה שולי.
 
בתחילת [[המאה ה-16]] מספר היהודים במזרח אירופה נאמד בין 10,000 ל-30,000. כבר בתחילת [[המאה ה-17]] ידוע על יהודים בערי ליטא ששפתם היא "רוסיא", ואינם יודעים "לשון אשכנז", היינו גרמנית-אידית (יידיש). באמצע [[המאה ה-18]] מספר היהודים מזנק לסביבות 750,000. בתקופה זו רק שליש מיהודי מזרח אירופה התגורר באזורים שרוב אוכלוסייתם פולנית. שאר היהודים התגוררו בקרב עמים אחרים, בעיקר בסביבה אוקראינית ורוסית-ליטאית. את הזינוק במספר היהודים ניתן להסביר בהגירה גדולה ממרכז אירופה למזרחה במאה ה-16, וכן בשיעור ילודה גבוה בקרב מהגרים אלה.
 
באמצע המאה ה-18 שני שלישים מכלל האוכלוסייה היהודית במזרח אירופה התגוררו בערים או בעיירות, ושליש התגוררו בכפרים - תופעה ייחודית שכמעט ולא התקיימה במערב אירופה. בכל כפר בו גרו יהודים, היו בממוצע רק שתי משפחות יהודיות ולא יותר מעשרה יהודים. ברוב היישובים העירוניים בהם הם גרו, אוכלוסיית היהודים מנתה בממוצע כמחצית ממספר התושבים. יוצא מכך שבעיירות רבות היה רוב יהודי. מציאות זו התחזקה במשך השנים, כאשר אחוז היהודים בערים ובעיירות הלך וגדל, וכך נוצרה תופעת ה[[שטעטל]] - "העיירה היהודית", שחלק גדול מתושביה היו יהודים, ושצביונה התרבותי היהודי היה בולט.
 
===כלכלה ומסחר===
היהודים עסקו במסחר ובמלאכות שונות, כגון חייטות, אריגה, עיבוד עורות ואף חקלאות. פעילותם הכלכלית של יהודי מזרח אירופה הייתה שונה מזו של יהודי מרכז ומערב אירופה: במזרח אירופה פיתחו היהודים סוגי התמחויות במסחר, בחכירות ובמלאכה, שכמעט ולא התקיימו במערב אירופה. כמו כן, הייתה ליהודים מעורבות רבה בתחומים כלכליים, שיהודים במרכז ומערב אירופה לא עסקו בהם כלל.
 
עד [[גזרות ת"ח ת"ט]] במחצית [[המאה ה-17]], חיו יהודי מזרח אירופה בסביבה יחסית נוחה, שאיפשרה להם לשגשג. היהודים נהנו, על פי רוב, מחופש כלכלי, אישי ודתי נרחב. כך, למשל גירושים, עיקול רכוש יהודי ושמיטת חובות כספיים (של נוכרים ליהודים) שהיו שכיחים במערב אירופה, כמעט ולא התקיימו במזרחה; למרות זכויות היתר היו גם גילויי שנאה כלפי היהודים. שניות זו מתוארת אצל חכם יהודי בשם [[שלמה מימון]]:
{{ציטוט|תוכן=אפשר שאין בעולם ארץ חוץ מפולין, שחירות הדת ושנאת הדת מצויות שם במידה אחת שווה כל כך. היהודים רשאים לקיים שם את מצוות דתם מתוך חירות גמורה ואף נתייחדו להם כל זכויות האזרחים האחרות, ולא עוד אלא שיש להם אפילו בתי דין משלהם. וכנגד זה אתה מוצא, ששנאת הדת היא גדולה שם כל כך, שהשם 'יהודי' תועבה הוא.|מרכאות=כן}}
 
===חיי הרוח===
 
רמת לימוד התורה של יהודי מזרח אירופה בראשית התיישבותם, הייתה נמוכה. כתוצאה מכך שאלות ובעיות הלכתיות רבות הופנו לרבני ולחכמי תורה בגרמניה ובבוהמיה אשר היו קרובים אליהם. החל מהמאה ה-16 הוקמו מרכזי לימוד מפוארים במזרח אירופה, ושם גם החלה להתפתח [[תנועת החסידות]].
 
===מבנה חברתי===
המבנה החברתי במזרח אירופה היה מורכב מ[[קהילה|קהילות]], "הקהל", כאשר החל מאמצע המאה ה-16 ועד [[1764]], פעלו מוסדות מרכזיים, כלל קהילתיים, של הנהגה עצמית במזרח אירופה. שני המוסדות העיקריים היו [[ועד ארבע ארצות]] ו-ועד מדינת ליטא. תפקידם של הוועדות היה איסוף מיסים מכלל הקהילות היהודיות ומסירתם לשלטונות. מאוחר יותר סיגלו לעצמם גם את תפקיד יצוג הקהילה היהודית בפני השליטים הנוכרים באותן מדינות. בנוסף לכך היו לוועד סמכויות שיפוטיות לגבי חוקים והלכות פנימיים שבתוך הקהילות היהודיות.
 
ועד ארבע הארצות היה המוסד הגבוה מבין הוועדים; הוועד הורכב משבעה דיינים שהעומד בראשם היה תמיד נציג קהילת [[לובלין]]. שאר החברים בוועד היו נציגים של הערים [[פוזנן]], [[קרקוב]] ו[[לבוב]]. מתעודות היסטוריות הנושאות את חתימת הוועד ניתן ללמוד כי בתקופות מסוימות הורחב הוועד לכדי נציגות של כלל הקהילות החשובות בממלכה, ואז מספר הנציגים בו היה קרוב לשלושים. בתחילה התכנס הוועד בלובלין, מה שהקנה לעיר מעמד של מרכז יהדות ראשון במעלה. הכינוס, אשר נמשך כשבועיים, נערך פעם בשנה בתקופת החורף, בזמן שתאם את מועד יריד הסוחרים הגדול של העיר. בתקופה מאוחרת יותר החלו עורכים את הכינוס פעמיים בשנה: כינוס חורף בלובלין וכינוס קיץ בעיר יארוסלב אשר ב[[גליציה]].
 
==מסוף המאה ה-18 תחילת המאה ה-20==
החל מסוף [[המאה ה-18]] נחלקו יהודי מזרח אירופה בין שני אזורים גאוגרפים עיקריים: [[תחום המושב]] שבשליטת [[האימפריה הרוסית]], ו[[יהדות גליציה|גליציה]] שבשליטת [[האימפריה האוסטרו הונגרית]].
 
===תחום המושב===
{{הפניה לערך מורחב|תחום המושב}}
שלוש [[חלוקת פולין|החלוקות של פולין]] (לראשונה ב־[[1772]], 21 שנים לאחר מכן ב־[[1793]], ולבסוף ב־[[1795]]) הותירו את חלק הארי של יהודי פולין תחת שלטון [[האימפריה הרוסית]]. השלטון הרוסי התברר כסובלני פחות ביחסו ליהודים, ועל היהודים הוטלו מגבלות רבות יותר מאשר תחת פולין העצמאית. ה[[צאר|צארינה]] [[יקתרינה הגדולה]] קבעה בשנת [[1791]] את "[[תחום המושב]]" באזורי השוליים המערביים של האימפריה, כשרק שם הותר ליהודים לחיות ולהימצא. תחום המושב כלל את רוב שטחי פולין לשעבר וליטא, שהיו מיושבים בריכוזי יהודים. גזירת תחום המושב גררה את עקירתם וגירושם של יהודי [[מוסקבה]] ו[[סנקט פטרבורג]] אל גבולה המזרחי של המדינה (זו הייתה למעשה אחת המטרות העיקריות של השלטונות). בהמשך נאסר גם על יהודי קייב לגור בתחומי עירם, אף שקייב עצמה נכללה גאוגרפית ב"תחום המושב".
 
בראשית המאה ה-20 חיו בתחומי רוסיה הצארית יותר מחמישה מיליון יהודים כש-90% מהם התרכזו בתחום המושב; כשלושה מיליוני יהודים חיו בגבולות [[פולין]] לשעבר. לפי הערכות שונות, היוותה יהדות מזרח אירופה בתחילת המאה העשרים כ-80% מיהדות העולם.{{הערה|1=[[שלמה זנד]], "מנין הגיעו יהודי מזרח אירופה", '''[[מתי ואיך הומצא העם היהודי?]]''', [[רסלינג]], 2008, עמ' 237-228}}
 
===גליציה===
{{הפניה לערך מורחב|יהדות גליציה}}
קיבוץ יהודי גדול נוסף במזרח אירופה הייתה [[גליציה]], אותו שטח שנמסר לאוסטריה ב[[חלוקת פולין]]. לקראת סוף [[המאה ה-19]] התכוון הקיסר [[פרנץ יוזף]] ל"תרבת" ([[אקולטורציה]]) את היהודים, על ידי הקמת רשת של בתי-ספר ללימודים כלליים. היו יהודים שתמכו במטרה זו, אך רוב היהודים התנגדו לכך. התנגדות נוספת קמה מצידם כשנעשה ניסיון ליישב את היהודים על האדמה.
 
היהודים בגליציה היו ידועים באדיקותם הדתית, והם נאבקו קשה ב[[תנועת ההשכלה]] וכנגד הניסיונות "לבולל" אותם תרבותית. כמו כן, התנהל עימות חריף בין תומכי ה[[חסידות]] לבין ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]] לה. החסידות יצאה מנצחת, והפכה לתנועה השלטת בין יהודי גליציה.
 
בשנת [[1867]] זכו היהודים בגליציה לשוויון זכויות מלא, ובכך היו הם הראשונים מבין יהודי מזרח אירופה שזכו ל[[אמנציפציה ליהודים|אמנציפציה]]. [[התנועה הציונית]] פרחה בגליציה וממנה יצאו כמה מעוזריו של [[הרצל]]. במהלך [[המאה ה-19]] ותחילת [[המאה ה-20]], לפני [[מלחמת העולם הראשונה]] שגשגה הקהילה היהודית בגליציה, פורסמו שם מספר רב של ספרים ושירים, פעלו בה מספר גדולי [[תורה]] ובה צמחו גם ה[[ציונות]] ותרבות ה[[יידיש]]. בראשית [[המאה ה-20]] הגיע מספר היהודים בגליציה ליותר מ-800,000 נפש.
 
==ראו גם==
*[[יהדות אשכנז]]
*[[יהדות פולין]]
*[[יהדות רוסיה]]
*[[יהדות אוקראינה]]
*[[ועד ארבע הארצות]]
*[[שטעטל]]
 
==לקריאה נוספת==
* [[ישראל גוטמן]], [[ישראל ברטל]], '''קיום ושבר: יהודי פולין לדורותיהם''', א-ב, ירושלים : מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשנ"ז 1997-תשס"א 2001. ‬
* [[שמואל אטינגר]], '''תולדות עם ישראל''', ג: בעת החדשה, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ט-1969.
* תמר מנור-פרידמן (עורכת), '''[[עמלים ומהפכנים, תנועת הפועלים היהודית]]''', תל אביב: הוצאת [[בית התפוצות]], תשנ"ד 1993.
==קישורים חיצוניים==
* {{מטח||דיאגרמה: אובדן יהודי מזרח אירופה בשואה|15301}}
* {{מטח|[[דוד אסף]]|מה למהר?: קשה לתאר את חיי היום-יום במזרח אירופה|9068}}
*[http://noar.education.gov.il/main/upload/perut/likratmasa.htm קובץ מאמרים בנושא יהדות פולין]: מחקרים, קטעי ספרות וזכרונות שראו אור בעבר, לצד מאמרים ומחקרים חדשים ומקוריים
* [[אריה טרטקובר]], [http://www.daat.ac.il/DAAT/kitveyet/mahanaim/hamiktsoot-2.htm המקצועות היהודיים בגולה] (ו[http://www.daat.ac.il/DAAT/kitveyet/mahanaim/hamiktsoot1-2.htm חלק ב' של המאמר]), באתר [http://www.daat.ac.il דעת]
*[[ישראל היילפרין]] (עורך), [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=118 בית ישראל בפולין: מימים ראשונים ועד לימות החורבן], ירושלים, תש"ח
*[[דב רפל]], [http://noar.education.gov.il/main/upload/perut/masa5.DOC ידישקייט], באתר מינהל חברה ונוער, משרד החינוך {{DOC}}
*[http://www.daat.ac.il/warsaw/v.htm היבטים היסטוריים של השואה], אתר דעת
*יהודה רוזנטל, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/lekorot-4.htm לקורות היהודים בפולין: לאור שו"ת המהר"ם מלובלין]
*[http://www.aish.com/hisrael/history/Crash_Course_in_Jewish_History_-_Part_49_Polish_Jewry.asp קורס מזורז בהיסטוריה יהודית], באתר ארגון [[אש התורה]]
*[http://www.yivoencyclopedia.org/ אנציקלופדיית יווא] על יהודים במזרח אירופה. כולל ארכיון מסמכים ומולטימדיה מקיף. {{אנגלית}}
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{יהדות אירופה}}
 
[[קטגוריה:יהדות מזרח אירופה|*]]
[[קטגוריה:יהדות התפוצות לפי יבשת ואזור|מזרח אירופה]]
משתמש אלמוני