המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ביטול קישור מדף לעצמו# |
מ ניקיון פרמטרים בתבניות קישורים חיצוניים - עיתונים (דיון) |
||
שורה 9:
בשנת [[1924]] הוצאה המפלגה משורות [[ההסתדרות הכללית]] וצורפה ל[[קומינטרן]] (הארגון ה[[עולם|עולמי]] של ה[[מפלגה|מפלגות]] ה[[קומוניזם|קומוניסטיות]]) כסקציה של הארגון בפלשתינה.
המפלגה הייתה מורכבת, באותה תקופה, בעיקר מ[[יהודים]] דבר שהתנגש עם מטרתה לקדם מהפכה [[סוציאליזם|סוציאליסטית]] בארץ בה, באותה התקופה, רוב תושביה היו [[ערבים]].
<Br>בשל הפערים התרבותיים והאידאולוגיים בין הנהגת המפלגה, היהודית ברובה, לאוכלוסייה הערבית בארץ התקשתה המפלגה לגייס חברים ערבים רבים לשורותיה. ה[[קומינטרן]] דרש מן המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה לעבור תהליך של "ערביזציה"{{הערה|שם=לאור|{{הארץ|יצחק לאור|פרידה מהקומוניזם המקומי|1.1072390|3 בינואר 2006
<Br>חרף מאמציה לא הצליחה המפלגה עד סוף [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] לחדור לרחוב ה[[ערביי ישראל|ערבי]], ורק קומץ ערבים הצטרף אליה.
שורה 21:
בשנת [[1940]] חל פילוג של ממש במפלגה בין הסקציה היהודית לבין ההנהגה הערבית על רקע הסכסוך היהודי-ערבי בארץ ישראל. סיבה נוספת לקרע הייתה [[הסכם ריבנטרופ-מולוטוב]] משנת [[1939]] שבעקבותיו הנחה [[סטלין]] את המפלגות הקומוניסטיות [[מדינה נייטרלית|לשמור על נייטרליות]] ב[[מלחמת העולם השנייה]]. קבוצת אמת התקשתה לעכל הנחיה זו.
אחת ממנהיגות הפק"פ, [[שמחה צברי]], יהודיה ממוצא תימני, שהייתה בת זוגו של המזכ"ל [[רדואן אל-חילו]], אף הנהיגה פעולות חבלה נגד הבריטים ומוסדות ציוניים ב-1936. בין הפעולות היו הטלת שתי פצצות ב[[חיפה]] והצתת דוכן ב[[יריד המזרח]]. בפעולות אלה לא תמכה ההנהגה הפלסטינית של הפק"פ, שכנראה אף התנגדה להם{{הערה|{{הארץ|דליה קרפל|"במוסקבה קראו לה יאמינה"|1.1528690|7 בדצמבר 2004
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] המפלגה התנגדה לגיוס תושבי ארץ ישראל למאמץ המלחמה ב[[גרמניה הנאצית]]{{הערה|1=[[שמואל דותן]], '''אדומים: המפלגה הקומוניסטית בארץ ישראל''', עמ' 319.}}, אולם בשנת [[1941]], עם [[מבצע ברברוסה|פלישת]] ה[[נאצים]] ל[[ברית המועצות]], מצאה עצמה המפלגה עומדת בשורה אחת עם [[היישוב]] כולו בתמיכה ב[[ברית המועצות]], והמפלגה הוחזרה אל שורות ההסתדרות הכללית.
| |||