קרן הכרמל – הבדלי גרסאות

'''קרן הכרמל''' ([[ערבית]] '''دَيْر المحرقة''', תעתיק: דַיְר אלְמֻחְרַקַה - "מנזר השריפה") היא פסגה ברכס [[הכרמל]], והיא מתנשאת לגובה של 474 מטר מעל [[פני הים]]. הפסגה שוכנת בצידו הדרום-מזרחי של רכס הכרמל, כ-2.5 ק"מ צפונית-מערבית ל[[יקנעם עילית]], וכארבעה קילומטרים דרומית-מזרחית למרכז היישוב [[דאליתדלית אל-כרמל]]. על פי המסורת, במקום זה התחולל העימות בין [[אליהו]] לבין נביאי ה[[בעל (אל)|בעל]], כשאש ירדה מן השמים ורק קורבנו של אליהו נענה{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים א|יח}}}}. מסיבה זו הוקם במקום בשנת [[1867]] [[מנזר]] על ידי [[נזיר]]ים [[כרמליתים]] שהגיעו מ[[אירופה]], ואשר ראו ב[[אליהו]] מודל ל[[נזיר]]ות, לקנאות דתית ולמסירות טוטלית לאל, תכונות שבאו לידי ביטוי בין היתר במלחמתו בנביאי הבעל.

אנשי המסדר הכרמליתי רכשו את האדמה בקרן כרמל באמצע [[המאה ה-19]], בין היתר על רקע חששם כי ה[[כנסייה]] [[נצרות יוונית-אורתודוקסית|היוונית-אורתודוקסית]] בארץ תקדים אותם. לאחר שנאסף די כסף, הופקד האח הכרמליטי ג'ון בטיסט קסיני על הבנייה. עם זאת, סדרה של תסבוכות, בירוקרטיות ואחרות, הביאו לכך שרק ב-[[1867]] הושלמה במקום בנייתם של [[קפלה]] ושל מבנים אחרים. דרישות חוזרות מצד השלטונות ה[[האימפריה העות'מאנית|עת'מאניים]] לבירור סוגיית הבעלות על הקרקע, וחשש מהתמוטטות המבנים שכבר הוקמו במקום, הביאו לעיכובים נוספים בבנייה. [[לורנס אוליפנט]] שנודע, בין היתר, כ[[דיפלומט]] וכ[[עיתונאי]] שנון, התגורר בסוף [[המאה ה-19]] עם אשתו בכפר ה[[דרוזי]] [[דאליתדלית אל-כרמל]], הסמוך לאתר. באחת מכתבותיו לעיתון ה"סאן" הבריטי דיווח אוליפנט כי להקמת המנזר החדש משתמשים הכרמליתים גם באבנים שיש להן כנראה ערך ארכיאולוגי. ביקורתו של אוליפנט לא עיכבה את העבודות, וב-[[1883]] הושלמו הקמתו של גרעין המנזר, ובו קפלת תפילה קטנה. המקום אוכלס תחילה על ידי נזירים בודדים, וב-[[1907]] פעל באתר גם סמינר [[תאולוגיה|תאולוגי]]. על רקע המתיחות הגוברת באזור, ימי פעילותו של הסמינר, שיועד בעיקר לתלמידים מ[[לבנון]], היו קצרים. המנזר הוגדר ב-[[1911]] כקהילה במסגרת המסדר הקתולי הכרמליטי, אך הוא נסגר עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], והנזירים נאלצו לעזוב את המקום. הכנסייה הקטנה שופצה ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]]{{הערה|דוד רפ, הכנסיות היפות בישראל, 2011, עמ' 82- 85}}.