כלכלת שוק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 51:
טענה אחרונה כנגד המודל היא שההנחה שהשוק חותר למצב של שיווי משקל אינה יותר מהשערה לא בדוקה. השערות חלופיות אפשריות הן שהשוק מצוי במצב של הפרות חוזרות ונשנות של שיווי המשקל (כפי שטוען [[לודוויג פון מיזס]]) או שאינו חותר לשיווי משקל כלל, כפי שטוען [[לודוויג לאכמן]].
ישנה ראיה נוספת, לפיה בין אם שוק חופשי היה מביא בסופו של דבר להשפעות חיוביות או שליליות על כלכלת המדינה, הרי שבעידן הגלובלי בו אנו חיים, מדינות שלא ידגלו בשוק חופשי תהיינה בעמדת נחיתות לעומת מדינות שכן דוגלות בו. כך למשל מדינה שגובה מתאגידים שיעור מס כמו מאדם ממוצע או מאדם עשיר, תגרום לנדידת תאגידים ובעקבות כך מקומות עבודה אל אותן מדינות שכן דוגלות בשוק חופשי וגובות שיעור מס נמוך במיוחד מתאגידים או לא גובות כלל. דבר זה יגרום לאבטלה ועוני חמורים במדינות שלא דוגלות בשוק חופשי. לכן על מנת שכלכלה סוציאליסטית (שוק מפוקח) תעבוד, היא חייבת להיכפות על העולם כולו, ואינה אפקטיבית למדינה בודדת.
גם עבודתו של [[ג'ון פורבס נאש]], עליה קיבל פרס נובל לכלכלה ב-1994, מאירה באור שונה את הנחת השוק החופשי, לפיה אם כל משתתף בשוק ימקסם את רווחיו, סה"כ המצב בשוק ישתפר. נאש הראה שקיימים מצבים [רבים] בהם דווקא שיתוף פעולה ימקסם את הרווחים. בכך, דוחה נאש את האידאולוגיה הקפיטליסטית אמריקאית לגבי יתרונות האינדיוידואליזם. גם כאן, לאחר הניסויים של נאש, החלו ללמד בבתי ספר למינהל עסקים את חשיבות שיתוף הפעולה והעבודה בצוות. לפי [[:en:Fundamental_theorems_of_welfare_economics|"המשפט היסודי של כלכלת רווחה"]] שהוכח מתמטית בידי [[קנת' ארו|קנת ארו]] ו[[ז'ראר דברה]] [[כלכלת שוק|שוק חופשי]] שמקיים מספר תנאים הידועים כ"שיווי משקל תחרותי" ישאף להגיע ל[[יעילות פארטו]] .
| |||