מלאכת צד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקונים לשוניים |
|||
שורה 13:
[[הטור]] פוסק שבזבובים אין צידה כלל, שכן מרוב קטנותם וזריזותם גם אם הם ניצודים, מיד כאשר יפתחו את התיבה הם יברחו, וה[[רמ"א]] מביא את דבריו ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|שם סעיף ג'.}} כ"יש מקילין", ה[[ב"ח]] וה[[מגן אברהם]] כדעת הראשונים שהדבר נחשב לצידה, ולכן פסק ה[[משנה ברורה]] שיש להחמיר להפריח את הזבובים כאשר ודאי שיש שם זבובים, ורק במקרה שהוא הפריח את הזבובים אין צורך לדקדק ולבדוק אם יש עוד זבובים.
פסק זה של המשנה ברורה, מיוסד על כך שהאיסור לתפוס זבוב כאשר הוא אינו מתכוון לכך אך ברור שהדבר יעשה, הוא מושג הידוע בהלכה [[פסיק רישיה]]. אחד הנידונים המצויים בפוסקים, היא במלאכת צידה. ה[[ט"ז]] מתיר לסגור תיבה שייתכן שיש בה זבובים, כי הדבר לא נחשב "פסיק רישיה", מכיוון שספק פסיק רישיה הוא כל מקרה שבו התוצאה אינה מוכרחת, ואם כן מקרה זה לא נחשב ל"פסיק רישיה", שמשמעותה - תוצאה '''
אך ה[[משנה ברורה]]{{הערה|סימן שטז ס"ק טז.}} מחדש שייתכן שסברא זו של הט"ז היא באיסור [[מדרבנן]], שכן ספק מדרבנן - הוא לקולא, אך כאשר מדובר במלאכה מהתורה יש להחמיר מספק, את פסקו זה הוא מביא בשם רבי [[עקיבא איגר]].
שורה 21:
==בעלי חיים המתגוררים ברפת==
[[המחבר]] פוסק שבעלי חיים המתגוררים ברפת בלול או בבית, כמו [[כלב]]ים המתגוררים בבית פרטי, [[אווז]]ים ו[[תרנגול]]ים, שחוזרים מעצמם לבית בעל הבית ומזונם מוטל על בעל הבית, אין בהם משום צידה{{הערה|{{בבלי|שבת|קז|א}}, {{בבלי|ביצה|כד|א}}, שולחן ערוך סימן שט"ז סעיף י"ב.}}, וזאת אם בעלי החיים לא מרדו ואינם בורחים מבעל הבית. ה[[רמ"א]]
לכן, אפילו אם הכלוב היה פתוח, והעופות
==ראו גם==
|