ממלכת גאורגיה – הבדלי גרסאות

לאחר שהבטיח את ירושתו, המשיך בגרט ללחוץ בתביעה לנסיכות המזרחית ביותר של גאורגיה, [[נסיכות קאחתי]], וסיפח אותה בסביבות שנת [[1010]], לאחר שנתיים של מאבקים ו[[דיפלומטיה]] אגרסיווית. סיפוח [[קאחתי]] הביא את בגרט לשכנות עם [[אמירות]] [[שאדאדיד]]<REFref>'''[[שאדאדיד]]''' - שושלת מלוכה [[כורדיסטן|כורדית]] ששלטה על חלקים אחדים של [[ארמניה]] בשנים [[951]]-[[1174]]</REFref> ששלטה ב[[אראן (אזרבייג'ן)|אראן]]<REFref>'''[[אראן (אזרבייג'ן)|אראן]]''' (آران) - אזור גאוגרפי המשתרע במשולש שבין [[נהר הקורה]] ו[[אראס|נהר האראס]] וממערב הרי הקווקז הקטן (ראו גם [http://www.iranica.com/newsite/articles/v2f5/v2f5a010.html אנציקלופדיה איראניקה]</REFref> (כיום ב[[אזרבייג'ן]]). שליטה של האמירות, אל-פאדל בי מוחמד ([[986]]-[[1031]]) פשט על קאחתי במהלך איחודה עם גאורגיה. בגרט הדף את הפלישה, ובברית עם המלך ה[[ארמניה|ארמני]], [[גאגיק הראשון מלך ארמניה|גאגיק הראשון]] ([[989]]-[[1020]]), הוא יצא מסע קרב מוצלח לעבר העיר [[שאמקיר]] (Şəmkir), והאמירות החלה לשלם מיסים לבגרט. למרות זאת, הייתה מדיניות החוץ של בגרט, נכון לאותו זמן, מדיניות של שלום, והמלך הצליח לתמרן ולהימנע מעימותים עם שתי הממלכות השכנות, [[האימפריה הביזנטית]] והשכנה ה[[אסלאם|מוסלמית]] אף ש[[טאיק|טאו]] נותרה תחת תחת שליטה ביזנטית ו[[טביליסי]] תחת [[אמירות טביליסי|שליטה ערבית]].

הסכסוך ה[[האימפריה הביזנטית|ביזנטי]]-[[הממלכה הגאורגית המאוחדת|גאורגי]], של [[המאה ה-11|המאה האחת עשרה]] התמקד בעיקר במספר מחוזות אסטרטגיים באזורי הגבול ה[[האימפריה הביזנטית|בינטיים]]-[[הממלכה הגאורגית המאוחדת|גאורגיים]]-[[ארמינ|ארמניים]]. רוב האדמות הללו הוענקו על ידי [[בסיליוס השני בולגרוקטונוס|בסיליוס השני]] לקורופלאטס הגאורגי, [[דוד השלישי קורופלאטס|דוד השלישי]] כגמול על עזרתו הקריטית במאבק כנגד הגנרל הביזנטי המורד, [[ברדס סקלרוס]], בשנים [[978]]-[[979]]). אף על פי כן, תמך דוד במרידה כושלת אחרת שהונהגה על ידי גנרל ביזנטי אחר, [[ברדס פוכאס]], בסוף שנות השמונים של [[המאה ה-10|המאה העשירית]]. כתוצאה מתמיכה זו, הוכרח דוד להכריז על בסיליוס השני ליורש ה[[נסיכות]] שלו. הסכם זה הרס הסכם אחר שערך דוד עם בנו המאומץ, [[בגרט השני מלך אבחזיה]], יורשו.

לאחר מותו של דוד, בשנת [[1000]], צרף בסיליוס לאימפריה את [[טאו (מחוז היסטורי)|טאו]], [[תאודוסיופוליס]] (כיום [[ארזורום]]), אזור [[פאסיאן]](Φαστανοζ) <REFref>באותם ימים נקראה בגאורגית סוונדכס (სჳნდაქს-ი) שב[[גאורגיה]] או פאסיאן (Phasiane) או בסיאן שבצפון [[טורקיה]] שהייתה ידועה מתקופת [[קולכיס]]</REFref> ו[[ימת ואן]] (אפאהוניק) כולל העיר [[מנזיקרט]]. שנה לאחר מכן, הנסיך הגאורגי, [[גורגן מכארתלי|גורגן]], אביו הטבעי של בגרט, התקדם לעבר שטחי המריבה, במטרה להשתלט בחזרה על ירושת דוד. אלא ש[[ניקפורוס אורנוס]] (Νικηφόρος Ουρανός), מנהיג [[אנטיוכיה]], מניא אותו מלעשות זאת. למרות הכול מצליח בגרט, בשנת [[1008]], להפוך למלך הראשון של הממלכה הגאורגית המאוחדת. לאחר מותו בשנת [[1014]], ממשיך יורשו, [[גיאורגי הראשון מלך גאורגיה|גיאורגי הראשון]], את התביעה לירושה העתיקה של [[טאו (מחוז היסטורי)|טאו]], שהייתה בידי הביזנטיים.

דאגתם של הכוחות ה[[אסלאם|מוסלמיים]] באזור גברה נוכח הגידול המהיר של ה[[הממלכה הגאורגית המאוחדת|ממלכה הנוצרית]] בדרום הקווקז. בשנת [[1121]], הכריז הסולטאן הסלג'וקי, [[סולטאן מחמוד איבן מוחמד]] ([[1118]]-[[1131]]), על [[מלחמת דת|מלחמת קודש]] כנגד גאורגיה, וכינס קואליציה ממלכות מוסלמיות, שהונהגו על ידי [[ארטוקיד נאג'ם אל-דין אל-ג'זאר]], ח'ליף [[בגדד]] ו[[טוגרול איבן מוחמד]]. גודל הצבא המוסלמי עדיין נתון בוויכוח כאשר המספר נע בין 600,000 איש<REFref>על פי Walter the Chancellor’s Bella Antiochena, "Matthew of Edessa"</REFref> ל-400,000 איש<REFref> על פי Smbat Sparapet’s Chronicle</REFref> לבין הערכותיהם של היסטוריונים גאורגים מודרניים, 100,000-250,000 איש. אף על פי שנראה כי מספרים אלה מוגזמים, כל המקורות מסכימים על כך כי הכוחות המוסלמים אספו צבא שהיה הרבה יותר גדול מהכוח הגאורגי שמנה 56,000 לוחמים. למרות זאת, ב-[[12 באוגוסט]] [[1121]], הנחיל מפלה לצבא המוסלמי ב[[קרב דידגורי]], כשהוא משיג את מה שנחשב להצלחה הצבאית הגדולה ב[[היסטוריה של גאורגיה]].<REFref>הקרב נערך בהר [[דידגורי (הר)|דידגורי]] 40 [[ק"מ]] [[מערב]]ית ל[[עיר בירה|בירה]], [[טביליסי]], שדה הקרב השתרע ל[[אורך]] מספר [[קילומטר]]ים. המלך דוד החדיר אל מחנה המוסלמים קומץ חיילים, שהעמידו פני כאילו נכנעו, וכשהחלה המתקפה, תקפו המתחזים מבפנים בעוד יתר הכוח תקף מבחוץ. בתחילת [[שנות ה-90]], הוקמה במקום הקרב [[אנדרטה]], המורכב מ[[תריסר]] [[חרב]]ות מסיוויים התחובים בתוך האדמה בתנוחות מוצלבות, ו[[פסל (יצירה)|פסלים]] כבירים של גופות מבותרות של לוחמים מפוזרות בשטח הקרב</REFref> הניצחון ב[[דידגורי (הר)|דידגורי]] סימן את העלייה של גאורגיה ככוח צבאי חזק והשינה את מאזן הכוחות האזורי לטובת ה[[:קטגוריה:גאורגיה: תרבות|תרבות]] וה[[:קטגוריה:גאורגיה: פוליטיקה|פוליטיקה]] הגאורגיים.