מראית עין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תו כיווניות |
AutoIKhitron (שיחה | תרומות) clean up באמצעות AWB |
||
שורה 12:
ב[[שולחן ערוך]] (סימן רמג א) נאמר "לא ישכיר אדם מרחץ שלו לאינו יהודי מפני שנקרא על שמו, ואינו יהודי זה עושה בו מלאכה בשבת", וה[[משנה ברורה]] מסביר זאת: "אלא שאסור בכל זה מפני מראית עין".
==כל דבר שאסרו חכמים משום מראית העין==
אף שהאיסור על מראית עין נובע מחשש מה יחשוב חברו שיראה זאת, האיסור תקף גם כאשר אין חשש כזה: "'''אמר [[רב יהודה]] אמר [[רב (אמורא)|רב]]: כל מקום שאסרו חכמים מפני
הדוגמה הקלאסית המובאת ב[[מסכת שבת]] היא אדם שנרטבו [[בגד]]יו ב[[שבת]], לפי דעה אחת המובאת ב[[משנה]], הוא יכול לשטוח את הבגדים על חבל לייבשם רק בסתר, במקום שאינו נראה לעיני העם, אבל לא בגלוי, ולפי הדעה השנייה במשנה אסור לו לשוטחו גם במקום מוסתר, מפני שכל דבר שאסור לעשות מפני מראית העין אסור אף בסתר. לפי פרשנות הגמרא במסכת ביצה, תנאי המשנה נחלקו בסברתו של רב, והיא שנויה במחלוקת, ולפי גרסה אחת נחלקו בכך אף [[בית שמאי ובית הלל]].
ה[[רי"ף]] פוסק כ[[רב (אמורא)|רב]], אבל [[רבינו ניסים גאון]] פוסק שההלכה איננה כרב. ראייתו היא מ[[משנה|משניות]] רבות{{הערה|{{בבלי|חולין|מא|א}}.}} מהם מוכח כי תנאי המשנה לא סברו כרב.
ה[[רשב"א]]{{הערה|במסכת ביצה שם.}} מגן על הרי"ף, ומוכיח כי מאותם משניות מהם הוכיח רבינו ניסים גאון כדעתו, אין כל סתירה לדברי רב. על חלקם הוא מתרץ, שההיתר לעשות בסתר הוא במקום שהחשד מעיקרו קיים היה רק בפרהסיא, למשל אדם השוחט בהמה באופן שדמה ישפך לתוך גומה, כדרך הזובחים ל[[שד (מיתולוגיה)|שד]]ים, שאסור לעשות זאת בפרהסיא שאז קיים חשש שיראה בעיני הצופים כאדם העובר על איסור חמור זה, אבל בחצרו מותר לעשות זאת, שכן בחצירו כאשר הוא שחוט לתוך בור ניכר הדבר שהסיבה היא מפני שהוא לא רוצה לטנף את חצירו, ולא משום שזהוא זובח לשדים, ונמצא שהחילוק בין רשות הרבים לרשות היחיד במקרה זה אינה משום שבסתר מותר לעשות דברים החשודים, אלא מפני שדברים אלו עצמם אינם חשודים כאשר הם ברשות היחיד.
| |||