אנגקור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-(?:\u200e|\u200f)+(\]|\[) +\1, -(\]|\[)(?:\u200e|\u200f)+ +\1)
תגית: תו כיווניות מפורש
שורה 33:
 
====יאסוֹ‏וָ‏ארמאן הראשון‏‏====
בשנת [[889]] עלה לשלטון המלך יאסוֹ‏וָ‏ארמאן הראשון‏‏{{הערה|1=‏אחרי המלך ג'איווארמן השני מלך בנו, ג'איווארמן השלישי, ואחריו בן דודו אינדראוָ‏רמאן הראשון. יאסוֹ‏וָ‏ארמאן הראשון מלך אחריו.‏}}. יאסוֹ‏וָ‏ארמאן הראשון נודע כמלך חזק, ונודע גם במפעלי הבנייה שלו. אחת הכתובות שהתגלו מתארת אותו כ"איש האריה; הוא שיסע את אויביו במלתעות הודו; נוהגיו היו שיניו; ה[[ריג ודה]] הייתה עיניו‏‏‏‏"‏‏{{הערה|1=‏צ'נדלר, עמ' 40.‏}}. מצפון מערב לבירה האריהארליה בנה יאסוֹ‏וָ‏ארמאן הראשון עיר חדשה בשם '''יאשודהאראפורה'''. העיר נבנתה על גבעות נמוכות שנודעו בשם '''פנום באקהנג''' (Phnom Bakheng). המתחם שנבנה היה בצורת [[ריבוע]], שאורך כל אחת מצלעותיו היה כ-4 ק"מ. כמסורת קודמיו, בנה גם הוא מאגר מים עצום, שנקרא '''באראי''' (וידוע היום כבאראי המזרחי): אורכו של המאגר הוא כ-7 ק"מ, ורוחבו 1.8 ק"מ. מי המאגר הזינו את החפיר שסביב העיר. מקדש המדינה נבנה בפסגת גבעות פנום באקהנג סביב שנת [[900]]. החוקרים עדיין מתלבטים באשר לחשיבותם של מאגרי המים הללו, המהווים מוקד מרכזי בכל המתחם העירוני של אנגקור. חלקם רואים בהם אמצעי להשקיית שדות [[אורז]], ואחרים סבורים שיש להם משמעות דתית, הקשורה לאוקיינוסים ה[[מיתולוגיה|מיתולוגיים]] המקיפים את [[מרו (הינדואיזם)|הר מרו]]. העיר נבנתה על הגבעות והוקפה בחפיר שמולא במי הבאראי. יאסוֹ‏וָ‏ארמאן בנה מספר רב של מקדשים הינדיים ו[[אשראם|אשראמים]]‏‏{{הערה|1=‏Coedès, George (1943). Pour mieux comprendre Angkor. Hanoi: Imprimerie d'Extrême Orient, עמ' 10; צ'נדלר, עמ' 38; Higham, עמ' 60.‏}}.
 
בניית עיר זו ציינה את תחילתן של כ-300 שנות בנייה, עד שנת [[1200]] בערך, שבהן נבנו על ידי החֲמֶ‏רִים באזור זה יצירות אדריכליות יחידות במינן. רוב המבנים מרוכזים באזור שרוחבו כ-24 קילומטרים ממערב למזרח, וכ-8 קילומטרים מצפון לדרום‏‏{{הערה|1=‏עם זאת, הפארק הארכאולוגי באנגקור, המשמר כיום את האתר, כולל גם אתרים רחוקים, כמו קבאל ספאן (‏Kbal Spean), הנמצא יותר מ-48 ק"מ מצפון לאנגקור.}}. באזור אנגקור נמצאים 72 מקדשים ומבנים חשובים, וההתיישבות באזור השתרעה על שטח של כ-3,000 קמ"ר (כשטחה של [[לוס אנג'לס]] רבתי היום). על פי סקר שנערך באזור בשנת [[2007]], תוך שימוש בצילומי [[לוויין]] ובטכנולוגיות חדישות אחרות, היה המתחם של אנגקור פרוס באותה תקופה על שטח בן למעלה מ-1000 קמ"ר, ובכך היה המתחם העירוני הגדול ביותר בעולם אז; העיר הבאה בגודלה הייתה עיר ה[[מאיה]], [[טיקאל]], ב[[מרכז אמריקה]], שגודלה היה כ-130 קמ"ר‏‏‏‏{{הערה|1=על פי הכתבה ב‏ב[http://news.bbc.co.uk/2/hi/science/nature/6945574.stm BBC]. ראו גם במאמר [http://www.independent.co.uk/news/world/asia/metropolis-angkor-the-worlds-first-megacity-461623.html Metropolis: Angkor, the world's first mega-city זה], מתוך The Independent, אוגוסט 2007. יש המטילים ספק בקביעה זו.‏}}.
 
בשנת [[928]] העביר המלך ג'איאוָ‏רמאן הרביעי את הבירה לעיר '''קו קֶר''' (‏Koh Ker), כ-100 ק"מ מצפון-מזרח לאנגקור. ואולם, הבירה שכנה שם רק כ-16 שנים, בימי שלטונם של ג'איאוָ‏רמאן הרביעי ובנו האסאווארמאן השני. בסביבות שנת [[960]] שב המלך ראגֶ‏'נדרארמאן ובנה עיר בירה שנייה באנגקור. המקדש הממלכתי של עיר זו נבנה ב'''פרה רפ'''. מקדש נוסף נבנה על אי מלאכותי שנוצר בתוך מאגר המים באראי המזרחי. בזמן שלטונו נבנה גם המקדש היפהפה ב'''באנטֶאי סריי''' (‏‏Banteay Srei), כ-25 ק"מ מצפון-מזרח לאנגקור. בנו של ראגֶ‏'נדרארמאן, ג'איווארמן החמישי, נטש את המתחם ב'''פרה רפ''' ועבר ל'''טא קֶו''' (‏Ta Kev), שם גם הקים מקדש חדש. האתר קוּדש בסביבות שנת [[1000]]. זמן קצר לאחר מכן הודח המלך על ידי סוּ‏ריאוארמאן הראשון. המלך החדש הקים ביצורים מרשימים סביב ארמונו וסביב המקדש שהקים, '''פימנקאס''', וכן בנה את הבאראי המערבי, מאגר מים גדול באורך של 8 ק"מ וברוחב של 2.5 ק"מ. בשנת [[1050]] בנה יורשו מקדש ממלכתי גדול ומרשים אף יותר, '''באופון''', מצפון למקדש הקיים‏‏.
שורה 74:
היישויות הפוליטיות שהתקיימו באזור לפני אנגקור נודעו בסין כ[[פונאן]] (מן [[המאה ה-1|המאה הראשונה לספירה]] עד שנת [[550]] בערך) ו[[צ'נלה]] (משנת [[550]] עד שנת [[800]] בערך). הדתות בממלכות אלה כללו אלמנטים ל [[הינדואיזם]], [[בודהיזם]], ופולחני אבות מקומיים‏‏{{הערה|1=‏צ'נדלר, עמ' 19 - 20.‏}}.
 
במקדשים מתקופות אלו נמצאו כתובות הקדשה חקוקות באבן, ב[[סנסקריט]] וב[[קמרית]], המזכירות אלים מקומיים והינדיים, שבראשם עומד [[שיווה]]‏‏{{הערה|1=‏Higham, עמ' 46.‏}}. זרם '''האריהארה''' הוא הבולט בין הכתות המיוצגות, ולעומתו ה[[בודהיזם]] כמעט ואינו מופיע, משום שכנראה נרדף ונכחד מן האזור, בוזמת אחד השליטים (כך נראה על פי דיווחיהם של נוסעים סיניים)‏‏{{הערה|1=‏Coedès, George (1968). The Indianized States of Southeast Asia. Honolulu: East West Center Press, עמ' 73 ואילך.‏}} אחד המאפיינים של דת זו הוא פולחן ה[[לינגאם]], שסיפק הגנה והבטיח פוריות לקהילתו‏‏{{הערה|שם=הערה21|1=‏צ'נדלר, עמ' 20.‏}}.
 
===פולחן שיווה ולינגאם===
שורה 99:
 
===טהרוואדה===
במהלך [[המאה ה-13]] הופיע הבודהיזם ה[[טהרוואדה|טהרוואדי]] באנגקור. זרם זה של הבודהיזם הגיע מ[[תאילנד]], ובהדרגה הפך לדת השלטת ב[[קמבודיה]], כשהוא מחליף את הבודהיזם ה[[מהאיאנה|מהאיאני]] ואת פולחן [[שיווה]]‏‏{{הערה|1=‏Coedès, עמ' 19.‏}}. דת זו שלטת באנגקור עד היום.
 
==שימור ושחזור==