תאוריית הברבור השחור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
העברת פרקים לתת פרקים: התיאוריה של טאלב היא רק אחת ממספר
←‏תיאוריית הברבור השחור של טאלב: יש כאן פירוט יתר שלא תורם להסבר התיאוריה
שורה 5:
 
==תיאוריית הברבור השחור של טאלב==
טאלב מגדירטוען כשרוב האירועים המכוננים ב[[כשלהיסטוריה]] לוגיהיו בלתי צפויים בשעתם, בעוד שבדיעבד אנו מביטים לאחור ומסבירים אותם באמצעות [[סיבתיות]] הנקרארציונלית. טאלב מגדיר כ[[כשל לודי]] (Ludic fallacy), את האמונה (השגויה) כי ה[[אקראיות]] ה[[כאוס|כאוטית]] בעולם האמיתי מתנהגת כמו אקראיות של משחקים המוגדרים באופן מכני וטכני (כזריקת קוביה), בעוד שהמציאות היא הרבה יותר מורכבת ומבלבלת. אמונה זו נובעת מהתפישה כי גם הבלתי-צפוי ניתן היה לצפייה מראש, באמצעות [[ניתוח סטטיסטי]] של אירועי העבר, בפרט הודות להנחה שאירועים נוטים [[התפלגות נורמלית|להתפלג באופן נורמלי]]. טאלב מציין כי בניגוד ל[[התפלגות נורמלית]], לעתים רבות פונקציות אחרות מתארות טוב יותר את המציאות. [[הפונקציות]] האלה מתאפיינות על ידי דעיכה אטית של ההתפלגות עבור ערכים גדולים - לכן הסתברות של חריגות גדולות מן הממוצע די גבוהה. מקובל לומר שלהתפלגויות אלה יש [[זנב ארוך]]. טאלב גם מזכיר בהקשר זה את האובייקטים שיש להם אותו המבנה (ואותה התנהגות) בסקאלות שונות - [[פרקטל]]ים. הוא גם מרחיב את המושג של [[סקלביליות]] על תופעות מגוונות בחיים. לדוגמה, מקצועות - סופרת מוצלחת (כמו [[ג'יי קיי רולינג|ג'ואן ראולינג]]) לא צריכה לכתוב פי עשרה ספרים כדי להוסיף עוד אפס לסכום הרווחים שלה. חשיבות של האובייקטים הפרקטליים במדע מודרני, כולל סטטיסטיקה ותורת האקראיות נתגלתה על ידי [[בנואה מנדלברוט]]. מעבר לכך, הוא מדגיש כי אירועים מסוימים הם חסרי תקדים לחלוטין ולא ניתן היה להסיקם בשום אופן מתוך אירועי העבר. הסיבה לכך שבמערכות רבות (למשל, במערכת של [[אטמוספירה]], שקובעת את מזג האוויר) מספיק לעשות שגיאה קטנה מאוד בהערכה של [[אפקט הפרפר|תנאי התחלה]] כדי לאבד לגמרי את יכולת החיזוי.
טאלב טוען שרוב האירועים המכוננים ב[[היסטוריה]] היו בלתי צפויים בשעתם, בעוד שבדיעבד אנו מביטים לאחור ומסבירים אותם באמצעות [[סיבתיות]] רציונלית.
 
טאלב מגדיר כ[[כשל לוגי]] הנקרא [[כשל לודי]] (Ludic fallacy), את האמונה (השגויה) כי ה[[אקראיות]] ה[[כאוס|כאוטית]] בעולם האמיתי מתנהגת כמו אקראיות של משחקים המוגדרים באופן מכני וטכני (כזריקת קוביה), בעוד שהמציאות היא הרבה יותר מורכבת ומבלבלת. אמונה זו נובעת מהתפישה כי גם הבלתי-צפוי ניתן היה לצפייה מראש, באמצעות [[ניתוח סטטיסטי]] של אירועי העבר, בפרט הודות להנחה שאירועים נוטים [[התפלגות נורמלית|להתפלג באופן נורמלי]]. טאלב מציין כי בניגוד ל[[התפלגות נורמלית]], לעתים רבות פונקציות אחרות מתארות טוב יותר את המציאות. [[הפונקציות]] האלה מתאפיינות על ידי דעיכה אטית של ההתפלגות עבור ערכים גדולים - לכן הסתברות של חריגות גדולות מן הממוצע די גבוהה. מקובל לומר שלהתפלגויות אלה יש [[זנב ארוך]]. טאלב גם מזכיר בהקשר זה את האובייקטים שיש להם אותו המבנה (ואותה התנהגות) בסקאלות שונות - [[פרקטל]]ים. הוא גם מרחיב את המושג של [[סקלביליות]] על תופעות מגוונות בחיים. לדוגמה, מקצועות - סופרת מוצלחת (כמו [[ג'יי קיי רולינג|ג'ואן ראולינג]]) לא צריכה לכתוב פי עשרה ספרים כדי להוסיף עוד אפס לסכום הרווחים שלה. חשיבות של האובייקטים הפרקטליים במדע מודרני, כולל סטטיסטיקה ותורת האקראיות נתגלתה על ידי [[בנואה מנדלברוט]]. מעבר לכך, הוא מדגיש כי אירועים מסוימים הם חסרי תקדים לחלוטין ולא ניתן היה להסיקם בשום אופן מתוך אירועי העבר. הסיבה לכך שבמערכות רבות (למשל, במערכת של [[אטמוספירה]], שקובעת את מזג האוויר) מספיק לעשות שגיאה קטנה מאוד בהערכה של [[אפקט הפרפר|תנאי התחלה]] כדי לאבד לגמרי את יכולת החיזוי.
 
טאלב רואה הרבה מהתגליות המדעיות החשובות בהיסטוריה כברבורים שחורים, לא מכוונים ובלתי צפויים. דוגמאות אחרות של טאלב לאירועי ברבור שחור הם [[פיגועי 11 בספטמבר]], [[מלחמת העולם הראשונה]], פירוקה של [[ברית המועצות]], תחילת השימוש ב[[אינטרנט]] והתמוטטויות [[בורסה לניירות ערך|בורסה]] שונות ואסונות טבע. למשל, גל ה[[צונאמי]] המתרחש רק לאחר [[רעידת אדמה]] משמעותית הינו אירוע נדיר כל כך, שנוטים להתעלם מאפשרות התרחשותו. אלא שהשפעותיו עשויות להיות כה כבדות, עד שהתעלמות שכזו תוביל בהכרח ובוודאות של מאה אחוזים לאסון רב נפגעים, ביום שבו תתרחש רעידת האדמה. טאלב ממליץ, לפיכך, להתייחס לאפשרות של התמוטטות הרת-אסון בתחום מסוים כאל ודאות, ולהיות מוכן להתמודד איתה.
 
===שלישיית האטימות===
טאלב מנתח גם שלוש אשליות עיקריות שמפריעות לאדם להתייחס בצורה נכונה להיסטוריה. הוא אומר שכאשר מוח אנושי בא במגע עם ההיסטוריה, אז המוח סובל משלוש מחלות. המחבר קורא להן "שלישיית האטימות":
 
#אשליית הבנה – כל אחד חושב שהוא יודע את העולם סביבו. אבל העולם מורכב יותר מכפי שנדמה לנו ורוב מוחלט של נסיבות וקשרים פשוט נעלם מאיתנו.
#עיוות הראייה לאחור – אנו יכולים להעריך עניינים רק אחרי מעשה. ואז הכל נראה מובן מאליו וצפוי מראש. בזיכרון של בן אדם נשארים רק מעט דברים שהוא רואה בהם רצף הגיוני.
#הערכת יתר של מידע עובדתי והמוגבלות של אנשים משכילים ומומחים. בן אדם נוטה לתת אמון יתר בנתונים שמוצגים בצורה מדעית ובדעות של בני סמכא עטורי דרגות אקדמיות.
 
אז למה בכל זאת כל כך קשה לחזות את העתיד? טאלב מביא דוגמה של [[תרנגול הודו|תרנגולת הודו]]. נניח שתרנגולת הודו שמה לב שמאכילים אותה כבר שנה שלמה וגם היום נתנו לה אוכל טוב. מה היא חוזה על פי זה?
*אופציה א' – חיים מאושרים עוד 100 שנה.
*אופציה ב' – מחר [[חג ההודיה]].
 
לכן על בסיס של אותם נתונים אפשר לתת הרבה תחזיות שונות מרוחקות מהמציאות באותה מידה. אין קשר הכרחי בין עבר לעתיד.
 
===ממוצעיסטן וקיצוניסטן===
טאלב מדבר על שתי מדינות דמיוניות - ממוצעיסטן וקיצוניסטן.
 
בממוצעיסטן כל הפרמטרים [[התפלגות נורמלית|מתפלגים נורמלית]], כשהמדגם גדול, שום מקרה יחיד לא ישנה משמעותית את הסכום הכולל:
#חוסר [[סילומיות|סקלאביליות]]. רווח פרופורציונלי לכמות הזמן שבן אדם הקדיש לעבודה ולכמות המשאבים שהוא השתמש בהם.
#הנציג הטיפוסי ביותר הוא הממוצע.
#המנצח זוכה סך הכל בחלק קטן מהעוגה כולה.
#יכולת ניבוי גבוהה - אחרי שצופים בתופעה זמן מה, קל לדעת מה יתרחש. עבר באמת עוזר לנבא את העתיד.
#הכל מבוסס על פרמטרים פיזיים, כגון גובה, משקל, או שכר בשעה.
#סביר יותר שנמצאת בסביבה של אבות אבותינו.
#כמעט ואין סכנה מצד הברבורים השחורים.
 
בקיצוניסטן, היעדר השוויון הוא מהסוג שתצפית יחידה יכולה להשפיע באופן לא פרופורציונלי על הסכום הכולל או המצטבר.
#סקלביליות. רווחים ותוצאות גדלים ללא פרופורציה לזמן או מאמצים.
#אקראיות פרועה, ללא חוקיות סטטיסטית מוגדרת, לא מאפשרת חיזוי.
#נציג טיפוסי – או ענק, או גמד, אין "טיפוסיים".
#אין הגבלות פיזיות - הכל מבוסס על ערכים מספריים כגון עושר, תפוצה, ציטוטים ועוד.
#אי שוויון קיצוני, המבטא את [[עקרון פארטו]] - 20% מהאנשים עושים 80% מהעבודה ומקבלים 80% מהרווח, וכו'. לטענת טאלב, החוק הזה יכול לבוא לידי ביטוי ביחס קיצוני הרבה יותר: 99\1 או אפילו יותר. התופעה הזאת בנויה על יתרון קומולטיבי או [[אפקט מתי]] - למי שכבר יש לו, יש הרבה יותר סיכויים לקבל עוד. המנצח זוכה כמעט בכל הקופה.
#ברבורים שחורים מצויים ביותר וגם מסוכנים ביותר. רוב התופעות בעולם המודרני שייכות למדינה זו.
 
=== איך לחיות עם ברבורים שחורים?===
בספר "ברבור שחור", ובספר ההמשך "אנטי-שביר" טאלב מספק כמה עצות איך להיות בעולם מודרני המלא בברבורים שחורים:
#הבדילו בין אפשרויות חיוביות לבין האפשרויות השליליות. בקולנוע, במדע, בקרנות סיכון גרים ברבורים שחורים חיוביים. בעיסוקים כמו צבא, ביטחון או בנקאות המצב שונה לחלוטין - שם היזהרו מהם.
#אל תנסו לחזות ברבור שחור מסוים. פשוט, אל תהיו צרי אופקים. ההצלחה מגיעה לאלה שמוכנים אליה ולא לאלה שמחפשים בעקשנות אחרי דבר ספציפי.
#נצלו כל הזדמנות או כל דבר שנראה כמו הזדמנות. מקרים כאלה נדירים. אם משקיע או מדען מוביל מזמין אתכם לפגישה – היענו. היו בקשר עם יותר אנשים.
#היזהרו מתוכניות מדויקות של ממשלות ומתחזיות כלכליות רחוקות טווח. אל תיפלו קורבן לטעויות שלהם.
#אל תבזבזו את הזמן בניסיון להילחם בתחזיות, באנליסטים, בכלכלנים. אם מישהו מדבר אתכם על שיווי משקל והתפלגות נורמאלית – פשוט התעלמו ממנו או נסו להכניס עכבר לחולצתו.
#בנו מערכות המסוגלות לעמוד באירועי קיצון ולצמוח מתוכם.
==ראו גם==
* [[נאסים טאלב]]