מלחמת אפגניסטן (2001–2021) – הבדלי גרסאות

המחאה התגברה במיוחד לאחר לכידת סדאם חוסיין, בשל העובדה שחיילי ארצות הברית נשארים בעיראק ובאפגניסטן למרות שהשיגו את המטרות (פרשנים אמריקניים אמרו כי אל-קאעידה והטליבאן ספגו מכה קשה באפגניסטן וכי בן לאדן אינו מסוגל להוציא אל הפועל פיגוע ענק נוסף מבלי שצבאות הקואליציה יידעו על כך). ביטוי נוסף למחאה כנגד המלחמה ניתן לראות בסקר גלובלי שפורסם בחודש יוני בשנת [[2007]] שנערך ב-47 מדינות, ולפיו רק ב-4 מדינות נמצא רוב שתומך בהישארות של כוחות זרים באפגניסטן: בארצות הברית (50%), ב[[ישראל]] (59%), ב[[גאנה]] (50%), וב[[קניה]] (60%).{{הערה|1=[http://pewglobal.org/reports/pdf/256.pdf עמוד 26]}} בכ-41 מתוך 47 מדינות היה רוב שהעדיף שהכוחות הזרים ייצאו מאפגניסטן כמה שיותר מהר,{{הערה|1=[http://pewglobal.org/reports/pdf/256.pdf עמוד 24]}} ובכ-7 מתוך 12 מדינות החברות ב[[נאט"ו]] היה רוב שהעדיף הסגה של הכוחות הזרים כמה שיותר מהר.{{הערה|1=[http://pewglobal.org/reports/pdf/256.pdf עמוד 116]}} סקר דומה שנערך ביוני [[2008]] בכ-24 מדינות, היה רוב של כ-21 מדינות שהעדיף הסגת כוחות זרים כמה שיותר מהר, כך שרק ב-3 מדינות היה רוב שהעדיף שהכוחות הזרים יישארו עד שהמצב יתייצב: בארצות הברית (50%), ב[[אוסטרליה]] (60%), ובבריטניה (48%). בסקר נוסף שפורסם באוגוסט [[2009]] בארצות הברית לפיו קיים רוב כנגד הרצון של ברק אובמה להגדיל את הנוכחות של ארצות הברית באפגניסטן, וכי קיים רוב שמתנגד ללחימה.{{הערה|{{נענע10||רוב האמריקנים נגד אובמה: לא לשלוח עוד חיילים לאפגניסטן|658931|20 באוגוסט 2009||news}}}} ב-27 במאי 2014 הצהיר הנשיא אובמה כי החייל האחרון יעזוב את אפגניסטן עד סוף 2016.{{הערה|1=MARK LANDLER , [http://www.nytimes.com/2014/05/28/world/asia/us-to-complete-afghan-pullout-by-end-of-2016-obama-to-say.html?_r=0 U.S. Troops to Leave Afghanistan by End of 2016], The New York Times, 27 במאי 2014}}