יהדות אירופה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שינוי לא מוסבר
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1מסים, {{ס:\1|
שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=יהדות}}
[[יהודים]] התיישבו ב[[אירופה]] לראשונה ב{{ה[[התקופה ההלניסטית|תקופה ההלניסטית}}]] וביתר שאת בתקופת [[הרפובליקה הרומית]].
 
במהלך [[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל]] התפתחו קשרי מסחר בין [[ארץ ישראל]] ו[[יוון]], כחלק מקשרים אלו היו [[סוחר]]ים שנסעו לשהייה של תקופות קצרות או ארוכות ליוון והתפתחה קהילה קטנה שם.
שורה 8:
הזינוק הגדול במספר היהודים והקהילות ב[[דרום אירופה]] חל אחרי דיכוי [[המרד הגדול]] ואחריו [[מרד בר כוכבא]], כאשר אלפי [[שבוי]]ים הובאו מישראל לאיטליה.
 
יהודים נדדו למקומות נוספים ב{{ה[[האימפריה הרומית|אימפריה הרומית}}]] והקימו קהילות בכל מדינות ה[[בלקן]], [[ספרד]], [[צרפת]] ו[[גרמניה]].
 
במהלך רדיפות שונות, בהן [[מסעי הצלב]], [[המוות השחור]] נדדו קהילות יהודיות מ[[מערב אירופה]] ל[[מזרח אירופה|מזרחה]]. [[גירוש ספרד]] גרם לנדודיהם של יהודים רבים מ[[חצי האי האיברי]] מזרחה, חלקם לתחומי [[האימפריה העות'מאנית]], חלקם למדינות שונות באירופה, כולל [[האיים הבריטיים]] ומיעוטם למדינות יבשת [[אמריקה]].
 
ב{{[[המאה ה-17|מאה ה-17}}]] אירעו מספר אירועים שגרמו לנדידה הפוכה, ממזרח אירופה למרכזי הסחר במערבה ומצפון אירופה לדרומה. וזאת במקביל ל[[הגירה]] מועטה ל[[ארצות הברית]] ומדינות [[דרום אמריקה]]. בין האירועים הללו [[מלחמת שלושים השנים]], [[פרעות חמלניצקי]] ופלישת השוודים לפולין.
 
במאות [[המאה ה-18|ה-18]] ו[[המאה ה-19|ה-19]] היגרו לארצות הברית יהודים מפולין וממדינות אשכנז.
שורה 62:
תחילת האלף השני באירופה הייתה מאופיינת בבנייה אינטנסיבית של ערים. מקומם של היהודים בסחר העולמי הפך לחשוב פחות, ובמקום זאת תפסו עמדה חשובה בסחר המקומי. כתבי זכויות שניתנו להם היו כבר קולקטיביים.
 
בתקופת [[מסעי הצלב]] נחלשו היהודים מאוד והתמודדו עם רדיפות ההמונים. השלטונות דחקו את רגליהם, וההלוואה בריבית שבה לא יכולים היו ה[[נוצרים]] לעסוק מסיבות דתיות, הפכה למשלח היד העיקרי שלהם. מבחינה משפטית החלו להחשיב אותם ל"עבדי האוצר", והיה עליהם לשלם מיסיםמסים כבדים תמורת הגנתם. מאידך - משמעותו של מעמד זה הייתה שמעמדם היה טוב בהרבה משל רובה של אוכלוסיית האיכרים והצמיתים באירופה, שכן בניגוד אליהם, היו היהודים מוגנים וישבו במקומותיהם בזכות חוקית. פגיעה בהם הייתה כפגיעה באוצר המלך, ומשמעות דבר זה היא שלא הם קיבלו עליה פיצוי, אלא המלך.
 
==שלהי ימי הביניים ותקופת הרנסאנס==
שורה 73:
באמצע [[המאה ה-16]] ניתן ליהודים פתח מילוט. נוספו לפולין אזורים ב[[ליטא]] ובמזרחה. היהודים היו פעילים ביותר בפיתוח אזורים אלו ובהתיישבות בהם, כפופים לאצילים הפולנים שהיו אדוני הארץ.
 
בתחילת [[המאה ה-17]] היו רק שני ריכוזי יהודים גדולים, ב{{ה[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית}}]], כולל מדינות אירופה שבשליטתה, והממלכה הפולנית-ליטאית. פרט לכך הייתה קהילה קטנה באיטליה וקהילות [[יהודי החצר]] בחצרות הנסיכים בגרמניה.
 
מרד ה[[קוזאקים]] באצילים פגע קודם כל בחוכרי האדמות היהודים ונקרא לכן בפי היהודים [[גזירות ת"ח ות"ט]].
שורה 90:
במקביל עלתה [[תנועת החסידות]] בפולין.
 
ב{{ה[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית}}]] שסיפחה אליה שטחים הכוללים יהודים התחילו רדיפות היהודים, הוטלו עליהם הגבלות רבות, והם היו נתונים בעוני גדול. מצב זה עודד את הגירתם ל[[ארצות הברית]], שבה עתידים היו לרכוש השפעה שלא תעמוד בשום יחס לגודלם האמיתי באוכלוסייה.
 
התנאים הקשים והרצון להיטמע בחברה הכללית הביאו להתנצרות של עשרות אלפי יהודים ולנישואי תערובת של רבים אחרים במהלך המאה ה-19, יחד עם זאת, במהלך המאה ה-19 עלה אחוז היהודים באירופה מכלל האוכלוסייה, למרות גידול אוכלוסייה כללי באירופה. במהלך המאה ה-19 עלה מספר היהודים באירופה מ-2 מיליון ל-7 מיליון{{הערה|1=ש. אטינגר '''תולדות עם ישראל בעת החדשה''' הוצאת דביר תשכ"ט, עמ' 76}}. חלק מההסבר נובע מתמותת תינוקות נמוכה יותר אצל יהודים, חלק מאורך החיים הממוצע הגבוה יותר אצל יהודים בגלל שמירה על היגיינה וטיפול מסור בחולים.