לקטוז – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תמונות - הסבה לעברית, תיקון פרמטרים#
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
שורה 22:
 
==פירוק לקטוז==
הלקטוז מפורק ב{{ה[[המעי הדק|מעי הדק}}]] על ידי ה[[אנזים]] [[לקטאז]] המבצע [[הידרוליזה]] של הקשר הגליקוזידי, כתוצאה מכך מפורק הלקטוז לשני [[חד סוכר|חד סוכרים]] גלוקוז וגלקטוז, שיכולים להיספג בתאים. בכל עת שהגוף אינו מסוגל לייצר ולהפריש את הלקטאז (ראו: [[רגישות ללקטוז]]), ממשיך סוכר החלב לעבר [[המעי הגס]], שם הוא מתפרק בעזרת [[חיידק]]ים המצויים שם. בין תופעות הלוואי של פירוק זה נמצאים גזים, כאבי בטן ושלשולים.
 
פרטים צעירים המשתייכים למחלקת היונקים ניזונים מחלב המכיל לקטוז על ידי אמהותיהם. בגילאים מתקדמים יותר הפרטים מתבגרים ואינם ניזונים עוד על ידי [[הנקה]]. כתוצאה מכך, בקרב רוב היונקים יכולת יצור הלקטאז יורדת עם ההגעה לבגרות. תופעה זו מתרחשת גם אצל [[בן אדם|בני אדם]], אך יש אנשים שמוצאם ב[[אירופה]], ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], בחלקים רבים ב[[הודו]] ובחלקים מסוימים ב[[אפריקה]] שלהם גרסה שונה מעט של ה[[גן (ביולוגיה)|גן]] [[קידוד (ביולוגיה)|המקודד]] ללקטאז. לפיכך, הם מייצרים אותו גם בבגרות. בתרבויות אלו נוהגים [[חליבה|לחלוב]] יונקים אחרים כמו [[פרה|פרות]], [[כבש]]ים ו[[עז הבית|עיזים]] כמקור מזון. האוכלוסיות הרגישות ביותר ללקטוז הן ממוצא [[אסייתים|אסייתי]], [[אינדיאני]], [[אפריקני]] ו[[יהדות אשכנז|יהודי-אשכנזי]].