ורנר פון בראון – הבדלי גרסאות

פון בראון נראה לכאורה במפעלים אלה שב[[מיטלבאו-דורה]] (במרכז גרמניה), שם הוא היה עד לערמות של גופות מתים. אין שום ראייה לכך שהוא ניסה למחות על ההרג של אותם אנשים. לאחר זמן אף התגלו מסמכים סודיים המצביעים על כך שבחר אישית אסירים לעבודות כפייה (עובדות אלו הוסתרו מפני הציבור האמריקני לאחר שנתגלו). מאוחר יותר בחייו אמר שהתבייש במה שראו עיניו.

 

 

משחזר לפנמינדה מיהר פון בראון לכנס את צוות התכנון וביקש מהם להחליט איך ולמי הם ייכנעו. מרבית המדענים פחדו מהרוסים, לא התרשמו מצרפתים, ואילו לבריטים לא היה מספיק כסף על מנת לממן תוכנית טילים. נותרו רק האמריקאים. כשהרוסים התקרבו לפנמינדה, חזר פון בראון עם צוותו למרכז הייצור של טילי ה-V-2 בעזרת מסמכים מזויפים. ב-1 באפריל [[1945]], בעקבות התקדמות האמריקאים אל עבר מפעלי הייצור, הועלו פון בראון וצוותו (כ-500 איש) על [[רכבת]] שיעדה היה [[הרי האלפים]]. בסוף המלחמה, לאחר היוודע דבר התאבדותו של היטלר בבונקר בברלין, הורו מפקדי האס אס מפורשות להרוג את המהנדסים הגרמנים על מנת שלא יפלו בשבי.

בסופו של דבר, הקבוצה מצאה חייל אמריקאי ונכנעה לו. האמריקאים, בהבינם את חשיבות המהנדסים הללו, אספו את טילי ה-V-2 הנותרים וחלקיהם. לאחר מכן החריבו את מקומות היצור שלהם בעזרת חומרי נפץ. הטילים הועמסו עם כל חלקיהם על גבי 300 רכבות שהובילו אותם לארצות הברית. מרבית קבוצתו של פון בראון נשבתה על ידי הרוסים.

 

 

===המעבר לארצות הברית===