מסילת ישרים – הבדלי גרסאות

'''מסילת ישרים''' הוא ספר שכתב [[רמח"ל|רבי משה חיים לוצאטו]] - הרמח"ל, וכולל ענייני [[מוסר]], [[תיקון המידות|תיקון מידות]] ה[[נפש]], והדרכה להתקרבות ל[[אלוהים|אל]]. הוא נדפס לראשונה ב[[אמסטרדם]] בשנת [[ה'ת"ק]] ([[1740]]), ובהמשך במהדורות רבות נוספות, והתקבל כספר יסוד ב[[תורת המוסר]] היהודית ב[[עם ישראל|קהילות ישראל]]. רבי אליהו מווילנה, [[הגר"א]], ראה בו הופעת אור חדש בעולם, ואמר שאם הרמח"ל היה חי בזמנו - הוא היה הולך ברגל כדי לקבל את פניו.{{הערה|1=הרב יצחק מאלצאן, ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38531&pgnum=5 פתח דבר] לספר [[דרך ה']], ירושלים תרע"ד.}}

על פי המסורת, החל משנת 1727 חווה רמח"ל התגלויות רוחנית של "[[מגיד (מאגיה)|מגיד]]" שגילה לו סודות קבליים רבים.

אחרי זמן מה רמח"ל שיתף בסוד את תלמידיו, אך אלה פרסמוהו והדבר עורר את חמתו של רבי [[משה חגיז]], רב ירושלמי שפעל באירופהב[[אירופה]] נגד שרידי השבתאותה[[שבתאות]]. הרב חגיז ראה את רמח"ל כנביאכ[[נביא שקר]] וכממשיכה של השבתאות, ופנה באיגרות אזהרה לרבני [[ונציה]]. הפולמוס הגדול שפרץ הקיף את מרבית רבני [[איטליה]], ובסופו, בחודש אב ה'ת"ץ (1730) אולץ רמח"ל להפקיד את ארגז כתביו ולא לפותחו מבלי רשות רבו. כמו כן אולץ רמח"ל להצהיר בשבועה בפני רבני ונציה כי לא יעסוק בייחודים, בהשבעת מגידים, ובכתיבת ספרים בלשון [[ספר הזוהר|הזוהר]]. רמח"ל עצמו התייחס לשבועה זו כאל שבועה שהוצאה בכפייה שהיא חסרת תוקף [[הלכה|הלכתי]].

בסוף שנת 1734 פנה לרבו על מנת לקבל רשות והסכמה להדפיס ב[[אמסטרדם]] את ספרו "חוקר ומקובל", המיועד להוכיח את אמיתות [[תורת הקבלה]]. לאחר שעיין בספר התיר הרב [[ישעיהו באסאן]] לרמח"ל להדפיסו, ורמח"ל עמד לצאת לאמסטרדם. השמועה הגיעה במהירות לוונציה, ורבני העיר חוללו שערורייה סביב הטענות כי פרסום הספר מהווה הפרה של השבועה. מערכה זו עוררה הד ברחבי אירופה, ועוררה שנית את רבי משה חגיז נגד רמח"ל. רמח"ל הכחיש את כל ההאשמות נגדו, אך בעוברו ב[[פרנקפורט]] בדרכו לאמסטרדם הובא רמח"ל בפני רב העיר, שאילץ את רמח"ל להודות בפני בית-דין כי הפר את שבועתו, ולהשבע עליה שנית. הכתבים נידונו לקבורה ומיעוטם לשריפה. עותקים בודדים של חלק מספרי רמח"ל שרדו בכתבי יד, ומהם התפשטו והועתקו בסתר עד להדפסתם במחצית השנייה של המאה ה-20.

רמח"ל המשיך בדרכו מפרנקפורט לאמסטרדם. הוא השתקע באמסטרדם ועסק ב[[ליטוש יהלומים]]. באמסטרדם הוא חיבר והדפיס את ספריו "[[דרך ה']]" ו"מסילת ישרים" שאינם עוסקים בקבלה, לפחות לא באופן גלוי, אך יש המשייכים להם רמיזות קבליות נסתרות. "מסילת ישרים" הוא הספר העיקרי אשר הקנה לרמח"ל לגיטימציה היסטורית, והפך עם השנים לספר יסוד תורני, ובפרט בתנועת המוסר.

הספר מתווה דרך להתקדמות בעבודתב[[עבודת ה'|עבודת הבורא]]. בדומה לרוב [[ספרות תורנית|הספרים התורניים]], מקורות הידע והסמכות המרכזיים הם פסוקי [[תנ"ך|התנ"ך]] ומאמרי [[חז"ל]]. יחד עם זאת, פעמים רבות מובאות בספר טענות שמבוססות על ההגיון האנושי.

* '''זהירות''' - זהירות והימנעות ממצוותמ[[מצוות לא תעשה]] וסייגיהם, מתוך התבוננות ופיקוח של האדם על מעשיו ודרכיו.

* '''זריזות''' - זריזות והקפדה בקיום [[מצוות עשה]], והתגברות על העצלות ועל רדיפת תענוגות.

* '''נקיות''' - נקיות שלמה מכל מידה רעה ומכל [[חטא]], גם כאלו שלא ידועים בציבור, ובמיוחד בתחומים ה[[כסף (אמצעי תשלום)|ממוניים]], ה[[מיניות|מיניים]] וה[[חברה|חברתיים]]. אדם המקיים בצורה מלאה את כל הדרישות של נקיות מוגדר כצדיק על פי הרמח"ל.