שער הרחמים – הבדלי גרסאות

תיאור דומה עולה כמאתיים שנה לאחר מכן מדברי [[אשתורי הפרחי]] בספרו 'כפתור ופרח', בו הוא מספר כי {{ציטוטון|יש בכותלו שני שערים גבוהים מאד בכפות מחוץ ודלתותיהם ברזל, והם סגורים לעולם וקוראים להם ההמון 'שערי רחמים', ומסתבר שהם אותם שערים שעשה שלמה לגמול חסדים: אחד לחתנים ואחד לאבלים}}. במאה ה-16 שולב מבנה השער הקדום ב[[חומת ירושלים העות'מאנית]] שנבנתה סביב העיר העתיקה ב{{[[המאה ה-16|מאה ה-16}}]].

סתימת השער על ידי ה[[סולטאן]] [[סולימאן הראשון]] ב{{[[המאה ה-16|מאה ה-16}}]] סייעה להעצמת ההגות והמסורת היהודית על [[המשיח]] המתמהמה והנחסם בידי כוחות זרים. לאחר חסימת השער, הפך האזור שמחוץ לכותל המזרחי לבית קברות [[אסלאם|מוסלמי]], יש אמונה בקרב היהודים, שהמוסלמים מבקשים בכך למנוע את ביאת המשיח, בחשבם שהמשיח הכהן או אליהו הנביא לא יוכלו לעבור בבית הקברות, שמא ייטמאו, ובכך תעוכב גאולתם של היהודים. אולם, על פי המסורת היהודית המשיח אינו כהן אלא בן שבט יהודה. בנוסף ה[[הלכה]] היהודית קובעת כי בית קברות של [[גוי|גויים]] אינו [[טומאה וטהרה|מטמא]], אלא רק מגע ישיר במת או בנשיאתו.