היסטוריה של אוקראינה – הבדלי גרסאות

המתיישבים הראשונים באזור היו אנשים מ[[התקופה הכלקוליתית]] ב[[האלף ה-3 לפנה"ס|מילניום השלישי לפני הספירה.]] ב[[תקופת הברזל]] התיישבו באזור שבטים [[קימרים|קימריים]], [[סקיתים|סקיתיים]] ו[[סרמטים|סרמטיים]] לצד שבטים [[נוודים]] אחרים. [[קולוניה|קולוניות]] [[יוון העתיקה|יווניות עתיקות]] שנוסדו מצפון-מזרח לחופי [[הים השחור]] הונצחו על ידי ערים [[הקיסרות הרומית|רומאיות]] ו[[האימפריה הביזנטית|ביזנטיות]] עד [[המאה ה-6]] לספירה. ב{{[[המאה ה-3|מאה ה-3}}]] לספירה הגיעו שבטים [[גותים|גותיים]] שנקראו "אוייאום". הם נשארו באזור עד אמצע המאה ה-5 לספירה, הותקפו על ידי שבטים [[הונים|הוניים]], ולאחר שניצחו אותם בקרב [[נדאו]] הורשו להתיישב באזור [[פאנוניה]] ([[הונגריה]] של היום). בעקבות הוואקום שנוצר ב{{ה[[המאה השישית|מאה השישית}}]] התבססו באזור שבטים [[סלאבים|סלאביים]] כשהם פושטים על מרבית אוקראינה, [[פולין]] ואזור ה[[בלקן]]. באותו הזמן התרחבה [[ממלכת הכוזרים]] לאזור מזרח אוקראינה, כשהיא כובשת את העיר [[קייב]].

בין השנים [[882]]–[[1204]] שימשה [[קייב]] כבירת ממלכת [[רוס של קייב]] שהייתה אבן היסוד למדינות ה[[סלאבים מזרחיים|סלאביות המזרחיות]]. ב{{[[המאה ה-9|מאה ה-9}}]] פלשו (או הוזמנו, תלוי במקורות) ה[[ורנגים|ווארנגים]] בהנהגתו של אולג ([[ויקינגים|ויקינג]] [[שוודיה|שוודי]]) וביססו את הממלכה כאחת הגדולות והחזקות באירופה עד סוף [[המאה ה-11]]. שושלת [[רוריק]] (שהמלך אולג נמנה בה) המשיכה לשלוט על שאריות האימפריה עד להתפרקותה באוקראינה וב[[רוסיה]] כש[[איוון האיום]] היה אחרון צאצאיה. בסוף [[המאה ה-10]] התנצרו אזרחי הממלכה לנצרות ביזאנטית שמאוחר יותר הפכה ל[[נצרות אורתודוקסית|נצרות האורתודוקסית]]. לאחר מכן בין [[המאה ה-13]] ו[[המאה ה-14]] נכבש מזרח הארץ על ידי ה[[האימפריה המונגולית|מונגולו-טטארים]], ומערבה בהדרגתיות אוחד עם [[פולין]]. במהלך המאה ה-14 השתלטה [[ליטא]] על רוב שטחה של אוקראינה, ובמהלך [[המאה ה-16]] היא התמזגה עם פולין, ששלטה בה לסירוגין עד [[המאה ה-18]].

בשנת [[1919]], במהלך מלחמת האזרחים ב[[רוסיה]] ולאחר שהוכנעו קבוצות בדלניות של לאומנים אוקראינים, הייתה אוקראינה המזרחית ל{{ה[[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אוקראינה|רפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אוקראינה}}]], ומערבה צורף לפולין, כשחבל [[בוקובינה]] (שהיה חלק מ[[אוסטרו הונגריה|האימפריה האוסטרו הונגרית]] ) מצורף ל[[רומניה]]. לאחר הניצחון במלחמת האזרחים, פעלה הממשלה הסובייטית לחיזוק התעשייה וריכוז העבודה החקלאית ב[[קולחוז]]ים וב[[סובחוז]]ים. ב-1928 הגה [[סטלין]] את [[תוכנית החומש]] שהביאה ל[[תיעוש]] מהיר מאוד של המדינה, והפיכת החוות החקלאיות הפרטיות לקולחוזים. בעקבות מהלך זה איבדו עשרות מיליוני חקלאים את רכושם, חלקם נשלחו לעבוד ב[[גולאג]]ים ב[[סיביר]] ומיליוני חקלאים נוספים מתו מ[[רעב]]. במשך 5 השנים אוכלוסיית אוקראינה קטנה ב-3 עד 6 מיליוני בני אדם, תקופה זאת נקראת בפי האוקראינים [[הולודומור]]. זהו הרעב הגדול ביותר מעשה-אדם שפקד את [[אירופה]] בכל תקופת ההיסטוריה, ויש הרואים בו שואת העם האוקראיני. אחרי [[הסכם ריבנטרופ-מולוטוב]] שוב אוחדה אוקראינה המערבית עם המזרחית, וכן קיבלה אוקראינה את חבל בוקובינה ו[[בסרביה]] הדרום-מערבית מרומניה.