ראובן שילוח – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תמונות - הסבה לעברית, תיקון פרמטרים# |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: ,, {{ס:\1| |
||
שורה 26:
[[קובץ:Reuven_Shiloah.jpg|240px|שמאל|ממוזער|ראובן שילוח בדרכו ל[[רודוס]] לשיחות על [[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות|שביתת הנשק]], [[1949]]]]
שילוח נולד למשפחה דתית ב[[ירושלים]] בסוף [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|ימי השלטון העות'מאני]], בנם של שרה והרב [[אהרן יצחק זסלנסקי]]. למד ב[[בית הספר תחכמוני (ירושלים)|בית הספר "תחכמוני"]] בעיר ואחר כן ב[[המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין|בית המדרש למורים בירושלים]], שם למד את השפה ה[[ערבית]] וסיים את לימודיו בשנת [[1929]]. בצעירותו עבר לציונות החילונית, למד ב
==תחילת דרכו במודיעין==
זַסְלַנְסקי, שבינתיים קיצר את שם משפחתו ל-זסלני גויס על ידי [[דב הוז]] לארגון ההגנה, ולמשימות מודיעין מטעם הנהגת היישוב וקיבל את השם המחתרתי שילוח.
משימתו הראשונה מחוץ לגבולות ארץ ישראל הייתה ב-[[1932]] כשליח המחלקה ל[[עיראק]], בה פעל במסווה של מורה לעברית וסטודנט למדעי המזרח ב[[אוניברסיטת בגדד]]; במסגרת פעילותו העביר דיווחים על מצב [[יהודי עיראק]] ועל הערכות הבריטים והעיראקים נוכח המצב בארץ ישראל. ב-[[1935]] נשלח שוב לבגדד, הפעם תחת הכיסוי של עיתונאי ב"[[פלסטיין פוסט]]". בשליחות זו פיתח את הקשרים עם פעילים [[כורדים]]. לאחר חזרתו פעל בארגון "[[ההגנה]]" בתחום ה[[מודיעין צבאי|מודיעין]] בקרב הערבים המקומיים. משנת [[1936]] השתייך ל
מיד לאחר הקמת המדינה בחן בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון הקמת מסגרות ממלכתיות לגופי המודיעין שפעלו בתקופת המדינה שבדרך. נוסח ההחלטה 1949 על פי יומנו של בן-גוריון:
|