מוניטין – הבדלי גרסאות

המילה מוניטין מקורה ב[[התקופה ההלניסטית|תקופה ההלניסטית]] בה התפשט השימוש המסחרי ב[[מטבע]]ות. מוניטין מתבסס על המילה "מוֹנֶטָה" (Moneta), תוארה של האלה [[יונו (מיתולוגיה)|יונו מונטה]], המגינה על הכספים והרכוש של [[האימפריה הרומית]]. על כל מטבעות הקיסרים הרומיים, החל מ{{ו|[[ויטליוס}}|וויטליוס]] וכלה ב[[קונסטנטינוס הגדול]], הוטבעה מונטה, ומכאן הפך שמה ל[[מילה נרדפת|שם נרדף]] ל[[מטבע]]. בעת העתיקה הטבעת מטבעות הייתה סימן היכר לשליטים חשובים ומכאן בא הביטוי המופיע במקורות תלמודיים "יצא לו מוניטין", שליט שמטבעותיו היו סחירים וידועים. ברבות השנים הלך והתרחב השימוש במילה גם לתיאור רשמים אחרים בתדמיתו של אדם, כמו תכונות אופי. בתיאורים כאלה נכללים גם רשמים שליליים. כך למשל יכול אדם שיהיו לו מוניטין מפוקפקים בהיותו קשור עם גורמי [[פשע]].

כמו כל [[נכס]] או [[רכוש]] שיש לאדם או לחברה מסחרית, גם המוניטין נחשבים כנכס שיכול להיות בעל ערך כספי. בהיות המוניטין גורמים המסייעים לרווחיות החברה ולפרסומה בעיני לקוחותיה, ניתן לקבוע להם ערך כספי לצורך מכירת העסק. במקרה זה המוניטין של העסק יכולים להיות קשורים ישירות בגורמים מסוימים בו, כמו: מנהל בכיר, או צוות עובדים. בסופו של דבר, המוניטין החשבונאיים הופכים להיות בעל ערך רק ברגע מימושו, היינו: כאשר מישהו מוכן לשלם עבורם סכום כסף. מכירת מוניטין הנוצרים כתוצאה ממכירת עסק, כרוכה בתשלום מיסיםמסים.