שמואל נח אייזנשטדט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עדכון URL בקישור לאתר "הארץ" (דיון)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: ,, {{ס:\1|
שורה 18:
==חייו ופועלו==
[[קובץ:Shmuel N. Eisenstadt.jpg|שמאל|ממוזער|164px|שמואל נח אייזנשטדט, 2008]]
שמואל נח אייזנשטדט נולד ב-[[1923]] ב{{ו|[[ורשה}}|וורשה]] [[עיר בירה|בירת]] [[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]], ו[[העלייה החמישית|עלה לארץ ישראל]] בגיל 12. ב-[[1937]] הצטרף לשורות "[[ההגנה]]", ובמרוצת השנים מילא בה תפקידים שונים, גם מחוץ לארץ ישראל. ב-[[1940]] החל את לימודיו ב{{ה[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים}}]], וב-[[1947]], והוא בן 24, סיים את עבודת ה[[דוקטור]] בהדרכתו של [[מרטין בובר]]. את השנה שלאחר מכן עשה ב[[בית הספר לכלכלה של לונדון]] בהשתלמות [[בתר-דוקטורט]], וחזר, מוקדם מן הצפוי, עם פרוץ [[מלחמת העצמאות]]. בתום המלחמה השתתף בתכנון ובהקמה של המחלקה לסוציולוגיה ושל הפקולטה ל[[מדעי החברה]] באוניברסיטה העברית, וב-[[1950]], עם פרישתו של בובר, מונה לעמוד בראש המחלקה הצעירה.
 
במשך שנות עבודתו, היה [[פרופסור אורח]] ועמית מחקר בעשרות [[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] ו[[מכון מחקר|מכוני מחקר]] בישראל ובעולם, בהם [[בית הספר לכלכלה של לונדון]], [[אוניברסיטת אוסלו]], [[אוניברסיטת שיקגו]], [[MIT]], [[אוניברסיטת הרווארד]], [[אוניברסיטת מישיגן]], [[אוניברסיטת ציריך]], [[האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה]], [[אוניברסיטת מנצ'סטר]], [[אוניברסיטת וינה]], [[אוניברסיטת ברן]], [[אוניברסיטת סטנפורד]], [[אוניברסיטת וושינגטון]], קרן ראסל סיג, [[אוניברסיטת אלברטה]], [[בית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה]], [[אוניברסיטת גיסן]], [[אוניברסיטת מונטסקייה]] ב[[בורדו]], מרכז וילסון בוושינגטון, [[אוניברסיטת היידלברג]], [[אוניברסיטת ארפורט]], [[אוניברסיטת קונסטנץ]], [[אוניברסיטת הונג קונג]], מכון השלום בוושינגטון, המכון למחקר מתקדם בווסנר (הולנד), המכון למחקר מתקדם ב[[אופסלה]], [[שוודיה]] (SCASSS) ו[[המכון למחקר מתקדם בברלין]].
שורה 36:
אייזנשטדט הושפע במידה רבה גם מהגישה ההשוואתית (comparative), כפי שהתפתחה בשתי האסכולות הסוציולוגיות החשובות ביותר בתחום זה, הוובריאנית (שפותחה על ידי [[מקס ובר]]), שאליה נחשף תחילה באמצעות לימודיו עם בובר ולאחר מכן דרך מגעיו עם [[אדוארד שילס]] בלונדון, כמו גם דרך התוודעות למחקרים ההשוואתיים בסוציולוגיה וב[[אנתרופולוגיה]] הבריטית.
 
אייזנשטדט ניגש לבעיות המרכזיות של התאוריה הסוציולוגית, במיוחד באמצעות מחקרים השוואתיים על הנוסח של [[אימפריה|אימפריות]] ו[[ציוויליזציה|ציוויליזציות]] (בכללן מחקר ציוויליזציות הציר), [[מודרניזציה]] ו[[מודרניות]], ו[[החברה הישראלית]]. ניתוחיו המדעיים של אייזנשטדט מתרכזים בעיקר במחקר השוואתי והיסטורי של מוסדות, תהליכים ורעיונות בחברות שונות בעולם, תוך שילוב עם חקר בעיות היסוד של התאוריה הסוציולוגית עצמה. חלק מעבודתו יוחד ל{{ה[[הציוויליזציה היהודית|ציוויליזציה היהודית}}]] ולחברה הישראלית. בעקבות מורו, מרטין בובר, נעים מחקריו וכתיבתו של אייזנשטדט בין [[דיסציפלינה|דיסציפלינות]] שונות מתחום [[מדעי החברה]] ו[[מדעי הרוח|הרוח]], וחיבוריו עוסקים בבעיות כלל-עולמיות של [[דמוקרטיה]], מודרניות ו[[פונדמנטליזם]]. אלמנט מרכזי בעבודתו הוא הדגש על גורמים חברתיים שונים שבתהליך שינויה של המציאות החברתית. שינוי עבורו אינו מובן כאירוע חיצוני, כי אם כמרכיב פנימי של תהליך המיסוד החברתי. אייזנשטדט רואה ב[[אליטה|אליטות]] מסוגים שונים ובאינטראקציה שלהם עם סקטורים רחבים ביותר הן גורם מלכד [[קולקטיב]]ים היוצר מסגרות חברתיות ומוסדיות, אך גם גורם המוביל שינויים חברתיים ומניע תהליכים היסטוריים.
 
הבעיה התאורטית הראשונה שבה התמקד הייתה ה[[סולידריות חברתית|סולידריות]] ומקומה בסדר החברתי. בכך עסק גם מחקרו הראשון על קליטת [[עולים חדשים]] בישראל (שנעשה בשנים [[1949]]–[[1950]]), עבודה שהייתה השוואתית רק בקצתה; ולאחר מכן בעבודתו ההשוואתית רחבת ההיקף הראשונה, שיצאה לאור כספר: "מדור לדור" (''From Generation to Generation'';{{כ}} 1956),{{הערה|Eisenstadt, S.N. 1956. ''From Generation to Generation'', London: Routledge and Kegan Paul and Glencoe, Il: Free Press. With new introduction 1970 (also German, Italian and Portuguese translations). Third edition: Transaction, New Brunswick, 2003.}} ובה ניתח את התנאים בהם מתפתחות קבוצות גיל ונוער כנשאיות וכמשַמרות סולידריות חברתית, אך גם כמאתגרות סולידריות זו.
שורה 130:
הספר תורגם למספר שפות ובהן גם ל[[ערבית]] בהוצאת [[אל-אהראם]] ב[[קהיר]] בשנת 2002.
 
המחקרים המרובים של אייזנשטדט אשר פורטו כאן, כולל אלה העכשוויים, שימשו גם כמסגרות לקבוצות מחקר של סטודנטים וחוקרים ברמות שונות בירושלים ב{{ה[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית}}]], במכון טרומן ובעיקר ב[[מכון ון ליר]] - וכן בכנסים שונים, בעיקר בגרמניה ובשוודיה.
 
מחקריו הרבים של אייזנשטדט מצטרפים למסכת ייחודית ביותר של ניתוח משטרים וציוויליזציות תוך קישור מהודק לבעיות מרכזיות של התאוריה הסוציולוגית ותרומתו להן. כפי שציינו Hans Joas and Wolfgang Knoebl.{{הערה|1=Joas, H. and Knoebl, W. 2009. Social Theory: Twenty Introductory Lectures. Cambridge University Press. pp.319-331.}}
שורה 362:
* Eisenstadt, S.N. (ed.) 2002. Multiple Modernities. New Brunswick (U.S.A.) and London (U.K.): Transaction Publishers.
* Eisenstadt, S.N., Sachsenmaier, D. and Riedel, J. (eds.) 2002. Reflections on Multiple Modernities – European, Chinese and Other Interpretations. Leiden: Brill; and Boston.
* Eisenstadt, S.N., Arnason, J. and Wittrock, B. (eds.) 2005. "Axial Civilizations and World History", Koninklijke Brill NV, Leiden , The Netherlands.
</div>