המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
+ קישור
העברה לפרק הרלוונטי, גם כך פסקת הפתיח גדולה בצורה לא סבירה
שורה 37:
על אף הצלחת צה"ל בכיבוש שכונות ערביות במערב ובמרכז העיר ויצירת רצף שכונות בשליטה ישראלית, המערכה בעיר לא הוכרעה, ו[[הרובע היהודי]] במזרח העיר אף נכבש בידי הלגיון הירדני.
 
[[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות#ההסכם עם ירדן|הסכם שביתת הנשק עם ירדן]] בתום מלחמת העצמאות, סמן תחילתה של תקופה בת תשע עשרה שנה ב[[היסטוריה של ירושלים|תולדות ירושלים]] ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]], עד [[מלחמת ששת הימים]], בה [[ירושלים המחולקת|נחלקה ירושלים]] בין [[מדינת ישראל]] לבין [[ממלכת ירדן]]. קטע של [[הקו הירוק]] באורך שבעה קילומטרים חצה את העיר בין [[מזרח ירושלים|מזרחה]], כולל הרובע היהודי, שהיה לחלק מממלכת [[ירדן]], לבין [[מערב ירושלים|מערבה]], בתוספת [[מובלעת הר הצופים]], שנותר בידי ישראל. [[ארמון הנציב#היסטוריה|ארמון הנציב]] היה ל[[שטח מפורז]] בשליטת ה[[או"ם]]. תוך הפרה של הסכם שביתת הנשק נמנעה לחלוטין במשך 19 שנות השלטון הירדני במזרח ירושלים גישה של ישראלים ל[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]], ל[[הר הבית]], ל[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ול[[הר הזיתים]], ואף הוגבלה גישת יהודים שאינם ישראלים ל[[האגן הקדוש|אגן הקדוש]]. [[פרוזדור ירושלים]] הצר הוליך את הדרך מהשפלה ומישור החוף ל[[עיר בירה|בירה]].
 
==רקע היסטורי==
שורה 112:
עם תום המלחמה שרטטו [[משה דיין]] ו[[עבדאללה א-תל]] את גבולות "[[הקו העירוני]]" שחילק את העיר לשניים. בעפרון בו שרטטו השניים את הגבולות על המפה נקבע שטחי הפקר לאורך הקו.על פי ההסכם העיר העתיקה, השכונות שמצפון לה ו[[הר הזיתים]], היו בתחום הירדני. מערב העיר, וכן מובלעת על הר הצופים היו בתחום הישראלי. אזור [[ארמון הנציב]] היה [[אזור מפורז]] ובו שכנו כוחות ה[[או"ם]]. בין שני חלקי העיר היה מעבר ב[[שער מנדלבאום]].
 
תוך הפרה של הסכם שביתת הנשק נמנעה לחלוטין במשך 19 שנות השלטון הירדני במזרח ירושלים גישה של ישראלים ל[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]], ל[[הר הבית]], ל[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ול[[הר הזיתים]], ואף הוגבלה גישת יהודים שאינם ישראלים ל[[האגן הקדוש|אגן הקדוש]]. [[פרוזדור ירושלים]] הצר הוליך את הדרך מהשפלה ומישור החוף ל[[עיר בירה|בירה]].
== עיתונות ירושלים בזמן המצור ==
כיוון שהעיר הייתה מנותקת ולא קיבלה עיתונים מתל אביב ראו בה אור העיתונים העצמאיים "ידיעות ירושלים", "חדשות הצהרים", "חדשות הערב", "ידיעות אחרונות" (מהדורת ירושלים) ו"ידיעות חדשות" (ב[[גרמנית]]).{{הערה|[[יחיאל לימור]] ו[[אינס גבל]], "עיר נצורה ועיתונים בה הרבה - העיתונות בירושלים במלחמת העצמאות". '''[[קשר (כתב עת)|קשר]]''' 23, עמ' 25–44. {{כותר|20167092|273.690.6}}.}}