מסילת הרכבת יפו–ירושלים – הבדלי גרסאות

עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] נמצאו האימפריה העות'מאנית ו[[צרפת]] משני צדי המתרס. מסילת הברזל הופקעה מידי החברה הצרפתית שהפעילה אותה והקו הושבת. המסילה שבין יפו ללוד פורקה, על מנת לסייע במאמץ סלילת [[המסילה המזרחית]], שנבנתה מ[[טול כרם]] בצפון [[ארץ ישראל]] לכיוון [[באר שבע]] ו[[חצי האי סיני]], מסילה שנועדה לסייע למאמץ המלחמתי הטורקי־גרמני לכיוון [[תעלת סואץ]]. המסילה הגיעה רק עד ל[[קוסיימה]] שבחצי האי סיני משום המהפך במלחמה - מעבר הבריטים למתקפה לכיבוש חצי האי סיני וארץ ישראל. על רקע זה נבנתה בשנת 1915 [[תחנת הרכבת נחל שורק|ואדי צראר]] (כיום, במפגש הנחל עם [[כביש 3]]), היא תחנת 'הצומת', נקודת המפגש של המסילה המזרחית עם מסילת יפו - ירושלים. בשל כך בוטלה [[תחנת הרכבת סג'ד|תחנת סג'ד]] הסמוכה לה. חלק המסילה שלא פורק (מלוד לירושלים) הורחב במהלך תקופה זו מרוחב של 100 ס"מ לרוחב של 105 ס"מ, שהיה הרוחב הסטנדרטי במסילות שנסללו עד אז במזרח התיכון.

 

 

 

עם החלת [[המנדט הבריטי]], הקו הופעל ותוחזק על ידי [[הרכבת המנדטורית]] (החברה הבריטית שניהלה את פעילות הרכבות בשטחי המנדט), לאחר תשלום פיצוי לבעלי המניות של החברה הצרפתית שממנה הופקעה המסילה. הקו שהחל להיסלל בימי העות'מאנים נמתח בימי הבריטים עד [[קהיר]] שבדרום ועד [[ביירות]] שבצפון. כך קושרה מסילת הרכבת יפו-ירושלים למסילת קהיר-ביירות ולמסילת [[רכבת העמק]], שכולן הופעלו על ידי הרכבת המנדטורית.