עלי דייויס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
Tofibanana (שיחה | תרומות) תמונה |
||
שורה 1:
[[קובץ:DR. Ilay Davis speaking.jpg|ממוזער|עלי דיוויס נואם, 1949]]▼
[[קובץ:DR. Ilay Davis.jpg|ממוזער|1948]]▼
'''פרופ' עלי דיוויס''' ([[1908]] – [[1997]]) היה מנכ"ל ההסתדרות המדיצינית הדסה ומנהל [[בית החולים הדסה עין כרם|בית החולים הדסה.]] פרופסור לרפואה ב{{ה|אוניברסיטה העברית}}, רופא וחוקר בעל שם עולמי. סופר, אספן אמנות יהודית וממייסדי בתי החולים הדסה בירושלים ובבאר שבע.
== אודות ==
פרופ' עלי דייויס ז"ל נולד בשנת 1908 בבירזאי שב[[ליטא]], ובגיל שנה היגר עם הוריו לאנגליה. את לימודי הרפואה ב-''Manchester Central School'' סיים ב-1933, וכבר בתקופת לימודיו בפקולטה לרפואה היה פעיל בארגוני הסטודנטים הציוניים. לאחר מכן נבחר למועצת הפדרציה הציונית הבריטית. שימש כרופא ב-''Manchester Royal Infirmary'' וערב פרוץ מלחמת העולם השנייה נתמנה לסמנכ"ל בית החולים ''St Andrew’s Hospital'' בלונדון, אותו ניהל בשנים הקשות של ה"בליץ".
שורה 10 ⟵ 9:
בשנת 1946 עלה ארצה עם אשתו אליזה, ושימש כעוזר מנהל בבית החולים הדסה ל[[חיים יסקי]]. לאחר שזה נרצח [[שיירת הדסה|בשיירת הרופאים]] מונה במקומו למנכ"ל ההסתדרות המדיצינית הדסה ומנהל בית החולים. דייויס הוביל את שיקום '''הדסה''' במשכנו הזמני במרכז ירושלים בתחילה, ולאחר מכן את בניית בית החולים החדש ב[[עין כרם]]. תוך זמן קצר, ולאחר מו"מ מיגע עם ממשלת המנדט, הצבא הבריטי וראשי הכנסיות בירושלים, הצליח להקים מערכת רפואית במבנים שונים בעיר, בה ניתנו כל השירותים הרפואיים לאחר סגירת ביה"ח הדסה על הר הצופים, במהלך כל תקופת המצור ולאחר מכן עד פתיחת הדסה בעין כרם ב-1961.
בשנת 1949, מיד עם תוך מלחמת השחרור ושחרור באר שבע, עזר להקים את [[בית החולים הדסה בבאר שבע]] - בי"ח הדסה ע"ש יסקי, ואת בית הספר לרפואה ב[[אוניברסיטת בן-גוריון]]. כל זאת תוך כדי נשיאת אחריות לבתי החולים ומרפאות של הדסה וניהולם לא רק בירושלים אלא בכל הארץ, תל אביב, ראש העין, צפת ועוד. [[קובץ:DR. Ilay Davis speaking.jpg|ממוזער|עלי דיוויס נואם, 1949]]בשנת 1951, לאחר ששירותי בית החולים הדסה בירושלים נכנסו לתלם ולמסלול מסודר, החליט פרופ' דייויס לשוב ולהתמסר למחקר ולהוראה, ולכן התפטר מניהול ההסתדרות המדיצינית הדסה וביה"ח וחזר לפרקטיקה כראש מחלקה פנימית ג' שכללה את מרפאת החוץ הגדולה ביותר.
על תרומתו החשובה לשמירה ופיתוח שירותי הבריאות בירושלים בעת מלחמת השחרור ואחריה, החליטה ההסתדרות המדיצינית הדסה העולמית לקרוא את אגף המינהלה בביה"ח הדסה על הר הצופים לאחר שיקומו, ע"ש פרופ' דייויס.
שורה 19 ⟵ 16:
== מחקרים ==
דיוויס עסק במחקר רפואי ושימש כפרופסור לרפואה פנימית ב[[אוניברסיטה העברית]]. היה מראשוני החוקרים בעולם בתחום המיקרוצירקולציה ובמשך שנים רבות היה גם יו"ר האגודה הישראלית וחבר ועד הארגון האירופי. ב-1982 אירגן את הכינוס הבינלאומי בנושא זה בירושלים. נוסף לכך היה בין החלוצים בעולם בשטח הביו-מיקרוסקופיה ומחקר הנימיות. עד ליומו האחרון עמד בראש המעבדה לנימיות שהיתה בעלת שם בינלאומי. ב-1966 פירסם את מחקרו בנושא זה בשיתוף עם רופא העיניים פרופ' יעקב לנדאו ז"ל. מחקר זה, יחד עם ספרו האחר של פרופ' דיוויס על קדחת השיגרון אותו פירסם ב-1969, מהווים עד היום ספרי יסוד בתחומים אלה.
| |||