עלילת החמור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-\n:+{{ציטוט\| +\n{{ציטוט|)
אסיאתי (שיחה | תרומות)
שורה 73:
סת-טיפון הוא אל החושך, וגם בדרך זו ניתן היה לזהות אותו עם אל היהודים, מכיוון שלפני מכת בכורות בא ה[[מכת חושך|חושך]]. ייתכן וזאת הסיבה לכך שישנם חיבורים מתקופת בית שני שבהם נעשו שינויים במיקומה של מכה זו (המכה התשיעית) בסדר המכות: מכת חושך נשמטה במזמור ע"ח{{הערה|{{תנ"ך|תהילים|עח|מד|נא}}.}} ב[[תהילים]] ואילו במזמור ק"ה{{הערה|{{תנ"ך|תהילים|קה|כח}}.}} היא נזכרת ראשונה. [[יחזקאל הטראגיקן]] מנה אותה במקום השמיני{{הערה|[http://benyehuda.org/span/exagoge.html יחזקאל הטראגיקן, יציאת מצרים, שורה 144]}} ואילו [[פילון האלכסנדרוני]]{{הערה|פילון האלכסנדרוני, '''על חיי משה''', ספר א, סעיפים 125-123.}} קבע אותה כמכה השישית. ייתכן והייתה זו השתדלות להרחיק את החושך ממכת בכורות, כדי שלא תהיה אפשרות לייחס מכה זו לטיפון, וכך להימלט מעלילה זו.{{הערה|רנה נהר-ברנהיים, '''העלילה שהיהודים עובדים לחמור בימי יוון ורומא''', עמ' [6] 111.}}
 
== פסלעלילת הפסל חמור במקדש ==
דיווחהעלילה על גילוי דמות חמור בבית המקדש הופיע ב{{ה|מאה ה-1 לפנה"ס}}. דיווח זה היה סיפור עוין, שייחס את הגילוי ל[[אנטיוכוס הרביעי]] אפיפנס, שביקר במקדש בשנת 168 לפנה"ס. ביקור זה הסתיים בחילול המקדש ואחריו הוטלו [[גזירות אנטיוכוס|גזירות הדת על היהודים]].{{הערה|בצלאל בר-כוכבא, '''עלילת הדם ההלניסטית - תוכנה, מקורותיה וגלגוליה''', עמ' 2; תרביץ, כרך סה, חוברת ג', תשנ"ו ניסן-סיון, עמ' 348.}} הדיווח נשמר אצל ההיסטוריון היווני [[דיודורוס סיקולוס]] ([[המאה ה-1 לפנה"ס]]), ובגרסה אחרת אצל [[יוסף בן מתתיהו]], שציטט בספרו ה[[אפולוגטיקה|אפולוגטי]] "[[נגד אפיון]]" את הסופר המצרי-יווני [[אפיון (מדקדק)|אפיון]] (המחצית הראשונה של [[המאה ה-1 לספירה]]).
 
=== דיודורוס - משה רוכב על חמור ===