צורת הסונאטה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שלומית קדם (שיחה | תרומות) מ ←עיבוד (פיתוח): קישורים פנימיים |
|||
שורה 49:
העיבוד, או ה"פיתוח", מתחיל בדרך כלל באותו סולם שבו הסתיימה התצוגה, ועשוי לעבור בין סולמות רבים במהלכו. על פי רוב הוא מורכב מנושא אחד או יותר מתוך התצוגה, משתנים ולעתים חופפים, ועשוי לכלול חומר חדש או נושאים חדשים - אם כי השאלה, מה בדיוק נחשב לנוהל מקובל, מהווה סלע מחלוקת מפורסם. השינויים כוללים העברת חומר דרך סולמות רחוקים, פירוק נושאים וסקוונצות של מוטיבים, בין השאר.
משך העיבוד שונה במידה רבה מיצירה ליצירה; לעתים הוא קצר יחסית בהשוואה לתצוגה (כמו למשל בפרק הראשון של
חלקו האחרון של קטע העיבוד נקרא מעבר חוזר (רקאפיטולציה): הוא מכין את שיבתה של קבוצת הנושא הראשון בטוניקה, על פי רוב באמצעות הרחבה גדולה של הספט-אקורד הדומיננטי. כלומר, אם סולם הפרק הוא דו מז'ור, צפוי שהמעבר החוזר ידגיש את הספט-אקורד הדומיננטי על סול. נוסף לכך, אופי המוזיקה יאותת על חזרה כזאת בכך שייעשה, במקרים רבים, קדחתני יותר (כמו בפרק הראשון של סונאטת "ולדשטיין", אופוס 53, של בטהובן). חריגה ראויה לציון מן הנורמה ההרמונית של המעבר החוזר מופיעה בפרק הראשון של הסונאטה הראשונה לפסנתר, אופוס 1, של ברהמס. הסולם הכללי של הפרק הוא דו מז'ור ואפשר היה לצפות לכך, שהמעבר החוזר ידגיש את הספט-אקורד הדומיננטי על סול. תחת זאת, הוא צובר כוח על הספט-אקורד של דו, כאילו הייתה המוזיקה נעה לקראת פה מז'ור. בשיא המתח המוזיקלי, חוגג אקורד זה ניצחון בעוצמה רבה ובטווח רגיסטרים רחב על הפעמה המודגשת, אבל פונה מיד אל הנושא הראשון בדו מז'ור - וזאת ללא כל הכנה הרמונית.
|