פסגת עקבה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ביטול קישור מדף לעצמו#
מ הסרת פרמטרים מיותרים בתבנית:ynet (דיון)
שורה 8:
ממשלת ישראל תחת סייגים מסוימים והרשות הפלסטינית הביעו את נכונותן לפעול ליישום מפת הדרכים.
פסגת עקבה היוותה למעשה הצעד הראשון בניסיון להניע את מפת הדרכים{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Katie Rooney|כותרת=Red Sea Summit|כתובת=http://www.time.com/time/specials/2007/article/0,28804,1644149_1644147_1644142,00.html|מידע נוסף=באתר המגזין טיים האמריקאי}}}}.
יום לפני הפסגה שחררה ישראל כמחווה לרשות הפלסטינית מאה אסירים פלסטינים, רובם עצירים מנהליים. רק שניים מהמשוחררים הוגדרו אסירים עם "דם על הידיים", בהם מחבל [[מקרר התופת בכיכר ציון]]{{הערה|{{ynet|אפרת וייס ועלי ואקד|כ-100 אסירים פלסטינים שוחררו; ברשות מברכים|2643973|4 ביוני 2003|}}}}.
 
במסגרת הפסגה נועדו ראש ממשלת ישראל, ראש הרשות הפלסטינית ונשיא ארצות הברית. הוועידה ננעלה בהצהרה משותפת שבה הביעו את מחויבותם למפת הדרכים.
שורה 15:
ראש ממשלת הרשות, מחמוד עבאס, גינה טרור נגד ישראלים והתחייב לפעול על מנת לפרק את ארגוני הטרור ולהביא לסיום האינתיפאדה השנייה{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=מפת הדרכים - באתר ספריית הכנסת|כתובת=http://www.knesset.gov.il/library/heb/docs/sif027.htm}}}}{{הערה|{{גלובס|שירות עתי"ם|שרון בסיום ועידת עקבה: ישראל תכיר במדינה פלשתינית בת-קיימא בעלת רצף טריטוריאלי|694287}}}}.
 
כשישה ימים לאחר הוועידה (10.06), ניסתה ישראל להתנקש בבכיר חמאס [[עבד אל-עזיז א-רנתיסי]]. יום לאחר מכן (11.06) ביצע החמאס פיגוע בקו 14 בירושלים ובו נהרגו 17 בני אדם ולמעלה ממאה נפצעו{{הערה|{{ynet|אפרת וייס ועלי ואקד|16 הרוגים ועשרות פצועים בפיגוע בירושלים|2654053|11 ביוני 2003|}}}}.
 
כאמור, הפסגה הייתה אמורה להיות הראשונה מבין סדרת מגעים בין הישראלים לפלסטינים אולם בשטח לא הובילה לרגיעה והאינתיפאדה המשיכה. בעקבות האירועים האלימים הוקפאו המגעים בין הצדדים וחודשו שוב רק כשנה וחצי מאוחר יותר ב[[פסגת שארם א-שייח' (2005)|פסגת שארם א-שייח']] (פברואר 2005).