חוק השידור הציבורי הישראלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת פרמטרים מיותרים בתבנית:ynet (דיון)
מ הסרת פרמטרים מיותרים בתבנית:כלכליסט (דיון)
שורה 4:
במשך השנים חלה הידרדרות חמורה במעמדה ובתפקודה של רשות השידור. ועדות ציבוריות{{הערה|הוועדה לבדיקת רשות השידור בראשותו של האלוף (מיל') [[רפאל ורדי]] משנת 2000; ועדת השידור הציבורי בראשות פרופ' [[חיים בראשית]] משנת 2000; הוועדה לרפורמה בשידור הציבורי בראשות [[רענן דינור]] משנת 2005 ועוד.}} אשר בחנו את הגורמים למצבה הקשה קבעו שהוא נובע בין היתר ממספר עובדיה הגדול, מעלויות שכרם הגבוהות, מהסכמי שכר קשיחים ומן החוק, שמקשה לנהלה במקצועיות וללא פניות בסביבה רבת ערוצי תקשורת. מחברי הדוחות המליצו בין היתר על שינויים מבניים ברשות ועל שינויים בחוק.{{הערה|שם=מבקר המדינה|מתוך דוח מבקר המדינה 2011, פרק רביעי - גופים העוסקים בתחום השידור, עמ' 395}}
 
בחודש יולי [[2013]] שכר שר התקשורת, [[גלעד ארדן]], חברת ייעוץ חיצונית לבחינת עתיד רשות השידור, על מנת להחליט האם נכון לסגור את הרשות.{{הערה|{{כלכליסט|אופיר דור|חברת ייעוץ חיצונית תכריע אם רשות השידור תיסגר|3608279|23 ביולי 2013|}}}} לאור הנתונים הוקמה "ועדת לנדס" וזו פרסמה את החלטותיה בראשית מרץ 2014. לפי הסיכומים שהתקבלו, תבוטל אגרת הטלוויזיה החל מ-1 באפריל 2015 ובמקום רשות השידור יוקם גוף שידורים חדש.{{הערה|{{גלובס|לי-אור אברבך|ארדן: אגרת הטלוויזיה תבוטל בתוך שנה, תוקם רשות שידור חדשה|1000922267|6 במרץ 2014}}}}{{הערה|{{גלובס|לי-אור אברבך|הממשלה אישרה את סגירת רשות השידור וביטול האגרה|1000936098|4 במאי 2014}}}}
 
לגיבוש החקיקה הנדרשת הקימה [[הכנסת]] את הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי, בראשות [[חבר כנסת|חברת הכנסת]] [[קארין אלהרר]]. הוועדה החלה את דיוניה ב-[[11 ביוני]] [[2014]] וקיימה מספר ישיבות רב בזמן קצר על מנת לאפשר את סיום הליך החקיקה עד תום מושב הכנסת בחודש יולי, דבר שעורר ביקורת מצד כמה מחברי הכנסת.{{הערה|{{וואלה!|דוד אברהם|ח"כ גילאון בביקורת על ועדת אלהרר: "הדיונים מתקיימים רק בשביל הפרוטוקול"|2756469|18 ביוני 2014||1}}}} ב-[[9 ביולי]] אושר נוסח הצעת החוק והיא הועברה למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית, שם אושר ב-29 ביולי 2014 חוק השידור הציבורי, התשע”ד-2014,{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/laws/data/law/2471/2471_1.pdf חוק השידור הציבורי, התשע”ד-2014], ס"ח 2471 מ-11 באוגוסט 2014}} המורה על הקמת תאגיד השידור הישראלי ועל סגירת רשות השידור.{{הערה|{{הארץ|גילי איזיקוביץ|הכנסת אישרה את חוק רשות השידור החדש|1.2390939|29 ביולי 2014}}}}
 
בתיקון מס' 2 לחוק שונה שם החוק לשמו הנוכחי,"חוק השידור הציבורי הישראלי", שם תאגיד השידור החדש שונה ל"תאגיד השידור הישראלי", ומועד תחילת שידוריו של תאגיד השידור הישראלי נדחה ל-31 במרץ 2016.{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsr_313946.pdf חוק השידור הציבורי (תיקון מס' 2), התשע"ה-2015], ס"ח 2502 מ-10 בספטמבר 2015}} התיקון גם הרחיב משמעותית את סמכויות המנכ"ל הזמני של תאגיד השידור החדש, אלדד קובלנץ, והאריך את כהונתו. כמו כן חוקק "סעיף ההשתקה", שקובע כי בשידורי הרשות יש להימנע מחד צדדיות, ממשפט קדום, מהבעת דעה אישית, ממתן ציונים והדבקת תווים, מהעלמת עובדות או מהטמעתן באורח סלקטיבי שלא לפי ערכן החדשותי". סעיף זה עורר ביקורת רבה.{{הערה|{{כלכליסט|אופיר דור|אושרה דחיית סגירת רשות השידור לסוף מרץ 2016;|3668570|3 בספטמבר 2015|}}}}
 
בתיקון מס' 4 נדחתה סגירת רשות השידור פעם נוספת, ל-1 באוקטובר 2016.{{הערה|{{כלכליסט|אלירן מלכי|חוזרים למועד המקורי: תאגיד השידור צפוי להיפתח בראשית אוקטובר|3683055|16 במרץ 2016|}}{{ש}}[http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsr_324296.pdf חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 4), התשע"ו-2016], ס"ח 2541 מ-30 במרץ 2016}}
 
==עיקרי החוק==