|
== הרקע להקמת העיתון ==
בשנת [[1937]] נוסד עיתון "הצֹפה", ביטאונה של תנועת המזרחי. בשנת 1939 נוספה לעיתון תוספת לילדים בחנוכה ובט"ו בשבט<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/?action=search&text=%D7%94%D7%A6%D7%95%D7%A4%D7%94%20%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D#panel=search&search=1|הכותב=עיתון הצופה|כותרת=מודעה על הופעת עיתון הצופה לילדים- ט"ו בשבט תרצ"ט|אתר=3.2.1939|תאריך=}}</ref>}}, אך הניסיון לפרסם את המוסף לאורך זמן לא צלח, על אף שאנשי חינוך תמכו בקיום עיתון המיועד לילדים<ref>{{הערה|כפי שמעידה כתבה על פגישת המורים והגננות של הפועהמ"ז מעיתון 'הצופה' מתאריך כ"ג בניסן תרצ"ט,12.4.39, עמוד 3, וברכת מועצת הפועהמ"ז שפורסמה בעיתון 'הצופה' בתאריך כ' באייר תרצ"ט, 9.5.39, עמוד 3</ref>}}. גם [[מאיר בר-אילן|מאיר ברלין,]] עורך הצֹפה, כתב כי :"חסרים אנו עיתון לילדים ברוחנו<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/?action=tab&tab=browse&pub=HZH#panel=document|הכותב=הצופה|כותרת=האלף לנו "המזרחי"|אתר=|תאריך=גיליון האלף, ה' בסיוון תש"א, 30.5.41}}</ref>}}". בשנת 1945 ניסה מאיר ברלין לחדש את הוצאת "הצופה לילדים", אך ללא הצלחה<ref>{{הערה|כך עולה ממכתב שכתב ברטורא למאיר ברלין ולראשי המזרחי, גנזך ציונות הדתית, ללא מספור</ref>}}. בשנת 1946 קראו מורי המזרחי ישראל לחייב את תנועת המזרחי לדאוג לעיתון לילדים מהמגזר הדתי, על מנת "שילדינו לא יהיו ניזונים עוד משולחנן של אחרים"<ref>{{הערה|מתוך מכתב של מ"צ אפרתי מתאריך י"א באב תש"ו, 8.8.1946, פריט 10/7/2280 בגנזך הציונות הדתית.</ref>}}.
בעקבות החלטת מורי "המזרחי" ומאמציו של מאיר ברלין ביום חמישי ל' בשבט תש"ז, 21.2.1947, יצא לאור הגיליון הראשון של עיתון 'הצופה לילדים'. הסיסמה שהנחתה את העורכים הייתה "מעניין, משעשע, ומחנך לתורה ולמצוות<ref>{{הערה|על פי דברי העורך בנימין צביאלי, גיליון העשור, ג' באדר תשט"ז, 15.2.1956, עמוד 10</ref>}}", והעיתון יועד להיות "המשך והשלמה לבית הספר, אשר בו מתחנכים רבבות בנים ובנו לתורה ולמצוות<ref>{{הערה|דברי העורך משה טביומי, הגיליון הראשון, ל' בשבט תש"ז, 21.2.47, עמוד 2.</ref>}}".
'הצופה לילדים' לא היה עיתון הילדים הדתי הראשון וקדם לו 'הניצנים' בשנת תרצ"ו, 1936, שיצא לאור על ידי תנועת [[בני עקיבא]], ונערך על ידי [[אליעזר אלינר]] וצבי הרכבי, אך החזיק מעמד במשך שנה אחת בלבד<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/ChildrenHistoricPress/history/Pages/cadina.aspx|הכותב=עדינה בר אל|כותרת=עיתונות הילדים בארץ-ישראל|אתר=עיתונות ילדים של פעם}}</ref>}}.
בשנתיים הראשונות כלל העיתון 12 עמודים, ולאחר מכן כלל 16 עמודים<ref>{{הערה|החל מכ"ט בניסן תש"ט, 28.4.49.</ref>}}. בשנותיו הראשונות יצא העיתון כולו בשחור ולבן, חוץ מאשר עמוד השער. עם הזמן נוסף צבע גם לחלק מהעמודים הפנימיים. כמו כן כלל העיתון תמונות, בעיקר בכתבות. קהל היעד של העיתון היה כלל ילדי הציבור הדתי, מגיל 6 ועד גיל <ref>{{הערה|כך עולה מדברי העורך טביומי בגיליון השנה לעיתון, ל' באדר א' תש"ח, 11.3.1948, עמוד 315: "העיתון מיועד ל כ ל (ההדגשה במקור) הילדים, וכולם צריכים למצוא דברים המעניינים אותם".
</ref>}}14.
בשנת 1954 הוציא העיתון 3,000 עותקים מדי שבוע<ref>{{הערה|ע"פ מכתב של י' אליש מתאריך כ' בניסן תשי"ד 23.4.54, גנזך הציונות הדתית.</ref>}}, ובשנת 1961 תפוצת העיתון הייתה 10,000 עותקים<ref>{{הערה|על פי
Frankel Josef (editor), 1961. '''The Jewish press of the world,''' published by the cultural department of the world jewish congress London, עמוד 34
</ref>}}. במהלך כל שנותיו סבל העיתון מקשיים כלכליים, וקשיים אלו היו הגורם לסגירתו<ref>{{הערה|כך על פי דברי העורך שאול רז בגיליון האחרון, י"ט באלול תשכ"ד, 27.9.1964, עמודים 2–3. </ref>}}.
== יוצרי העיתון ==
|
