טחנת קמח עתיקה בארץ ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 89.138.241.169 (שיחה) לעריכה האחרונה של 62.90.210.236 |
|||
שורה 2:
'''[[טחנת קמח|טחנת קמח בכוח המים]]''' (בלשון ה[[משנה]] נקראות רחיים של מים) היא מתקן חקלאי שפועל בעזרת אנרגיה של מים זורמים, כאשר מטרתו העיקרית (ב{{ה|עת העתיקה}}) הייתה יצור [[קמח]] על ידי טחינה של [[מין (טקסונומיה)|מינים]] של [[דגניים]]. הכלי העיקרי שבאמצעותו מתבצעת פעולת הטחינה של גרעיני [[דגן|דגנים]], הוא ה[[רחיים]], מרכיב זה הוא החשוב ביותר בטחנת הקמח.
==רחיים==
הרחיים עברו שלבים רבים בהתפתחותם, מהרחיים הפשוטים (אבן תחתונה מוארכת ושטוחה, אבן עליונה צרה ומוארכת כאשר פניה התחתונות שטוחות ופניה העליונות מעוגלות){{הערה|רפאל פרנקל, '''רחיים ומתקני טחינה בספרות התלמודית : בחינתם מחדש לאור הממצא הארכאולוגי'''. [[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]] 110, טבת תשס"ד, עמ' 44}}, ועד הרחיים העגולים (סיבוביים) ורחיים פומפיים (דמויי שעון חול), אשר הופעלו בעזרת [[עבדות|עבדים]] או בהמות עבודה. טחנות קמח במרחב הארץ – ישראלי בעת העתיקה הופעלו בעזרת כוח המים. הצעד הראשון בתולדות הפיתוח של טחנות הקמח היה המצאת "גלגל המים", והפעלת הרחיים באמצעותו.
שורה 26:
==מבנה ותפעולה של טחנת קמח==
בעקבות הסקרים והחפירות שנערכו במדינת ישראל, מהגליל ועד הנגב נחשפו שרידיהם של טחנות קמח הבנויות במגוון רחב של טכנולוגיות. לטחנות הקמח הפועלות בעזרת כוח המים היו שתי קומות, העליונה קומת הטחינה והתחתונה קומת ההפעלה. כמו כן טחנות קמח העתיקות כללו שלושה מתקני משנה. המתקן הראשון הוא המתקן להספקת הכוח וריכוזו. המתקן כלל סכרים לחסימה ואגירה של מקורות המים, אמות ותעלות להפניה של המים, כמו כן מיגלשים או ארובות להפלה של המים למקום הנדרש. המנגנון השני הוא: מיתקן הכוח (המנוע) גלגל המים המורכב מעץ או מברזל המופעל באמצעות זרם המים הנופלים דרך המיגלש או הארובה. והשלישי הוא מתקן הייצור (הרחיים) המבצע את הטחינה והייצור של הקמח. כתוצאה מאבולוציה של טחנות הקמח המופעלות באמצעות המים התפתחו שני טיפוסי הטחנות (מיגלשיות וארובתיות) שההבדל העיקרי ביניהם היה בתהליך הספקת המים והפנייתם למיתקן היצור.{{הערה|שם=אביצור 82}}
| |||