כלודוויג, נסיך הוהנלוהה-שילינגספירסט – הבדלי גרסאות

'''כלודוויג קרל ויקטור, הנסיך מהוהנלוהה-שילינגספירסט''' ('''Chlodwig Carl Viktor Fürst zu Hohenlohe-Schillingsfürst'''; {{כ}}[[31 במרץ]] [[1819]] - [[6 ביולי]] [[1901]]) היה מדינאי [[גרמניה|גרמני]] ששימש כ[[קנצלר גרמניה]] ו[[ראש ממשלה|ראש ממשלת]] [[פרוסיה]] בין השנים [[1894]] ל-[[1900]]. לפני מינויו כקנצלר שימש כלודוויג כראש ממשלת [[ממלכת בוואריה|בוואריה]] (1866–1870), [[שגריר]] בצרפת (1873–1880), [[שר החוץ]] (1880), ומושל אזורי [[אלזס ולורן]] (1885–1894). כלודוויג נחשב לאחד מחשובי ה[[מנהיג]]ים ה[[ליברליזם|ליברלים]] בגרמניה בתקופת [[הקיסרות הגרמנית]].

כלודוויג החל את דרכו הציבורית כצוער בשירות החוץ של [[ממלכת פרוסיה]]. למרות מעמד הגבוה של משפחתו החל כלודוויג את הקריירה בדרגים בנמוכים של הממשל הציבורי כפקיד משפטי, בזכות חשיפתו להתנהלותה של המדינה הפרוסית גיבש כלודוויג בגיל צעיר את הבנתו לגבי הפגמים המושרשים במסורת הפרוסית ותמיכתו בדרך [[ליברליזם|הליברלית]]. למרות תמיכתו [[איחוד גרמניה (המאה ה-19)|באיחוד גרמניה]] בעזרתה של פרוסיה, כלודוויג התנגד נחרצות להפיכתה של כל גרמניה למדינה בסגנון הפרוסי.

לאחר מות אביו קיבל כלודוויג בירושה את כיסאו בבית העליון של הפרלאמנט ה[[ממלכת בוואריה|בווארי]] בשנת [[1846]] ובעקבות זאת נאלץ להתפטר מן השירות הציבורי הפרוסי. בזמן [[אביב העמים|מהפכת 1848]] תמך כלודוויג בליברלים שביקשו לאחד את גרמניה תחת משטר דמוקרטי. לאחר [[מלחמת פרוסיה-אוסטריה]] משנת [[1866]] פעל כלודוויג בפרלמנט הבווארי למען התקרבות לפרוסיה על חשבון אוסטריה, דבר שהבטיח לו תפקיד בכיר תחת מלך בוואריה החלש [[לודוויג השני, מלך בוואריה|לודוויג השני]]. כלודוויג מונה ראש ממשלת בוואריה ושר החוץ וזמן כהונתו פעל רבות לאיחוד בין מדינות דרום גרמניה [[הקונפדרציה הצפון-גרמנית|לקונפדרציה הצפון גרמנית]], ופיתח את צבא מדינות הדרום לפי המודל הפרוסי. כמו כן נאבק כלודוויג ב[[אפיפיור]] [[פיוס התשיעי]] שביקש להפריד בין צפון גרמניה הפרוטסטנטי לדרום הקתולי ברובו. בעקבות תבוסה בפרלמנט על רקע קבלת חוק המצדד בחינוך קתולי בבתי הספר התפטר כלודוויג מראשות הממשלה הבווארית במרץ [[1870]].