אלכסיי הראשון, צאר רוסיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר בפרק קישורים חיצוניים (בוט סדר הפרקים)
מ הסבת תבנית מנהיג1 למנהיג
שורה 1:
{{מנהיג
{{מנהיג1
|שם=אלכסיי הראשון
|תמונה=[[קובץ:Alexis_I_of_Russia_(Hermitage).jpg|מרכז|200px]]
שורה 44:
עד לגיל 5 היה תחת השגחה של אומנות בארמון ה[[צאר]]. מגיל 5 הועבר להשגחתו של [[בויאר|בויארין]] בוריס מורוזוב. תחת השגחתו הוא למד לקרוא, לכתוב וקיבל הכרה של תרבות המערב. בגיל 16, עם פטירת אביו החל את הכהונה. בהיותו בגיל צעיר וללא ניסיון בניהול המדינה הוא היה תחת השפעתו של המחנך. האופי שלו היה שקט מאוד. הוא היה תחת השפעה דתית חזקה.
 
בגיל 18 הוא בחר לעצמו את כלתו. אבל תחת השפעת בוריס מורוזוב ויתר על בחירתו ובסופו של דבר התחתן עם מריה מילוסלבסקי, כאשר בוריס מורוזוב בעצמו התחתן עם אחותה. כתוצאה מכך, גם מורוזוב וגם מילוסלבסקי שהיה האב של הבנות קיבלו השפעה חזקה מאוד על הצאר.
 
בהתאם להמלצת מורוזוב ב-[[7 בפברואר]] [[1646]] החלו לגבות מס חדש על ה[[מלח בישול|מלח]]. המס היה גבוה מאוד והיקפו לא היה סביר. בנוסף לכך החלו להתפשט שמועות על השתלטות יועציו של ה[[צאר]] עליו ואהדתו למנהגים מחו"ל. החלו מהומות ב[[מוסקבה]] ובערים אחרות. '''אלכסיי הראשון''' נאלץ לשלוח את בוריס מורוזוב למנזר בצפון המדינה ולבטל את המס. גם כאשר מורוזוב חזר למוסקבה, הוא לא הצליח להגיע לרמת השפעתו הקודמת.
 
==פרשת ניקון==
אלכסיי היה איש דתי מאוד. בתקופת העדרו של בוריס מורוזוב הוא הרגיש צורך ביועץ קרוב ומצא אותו בדמותו של [[ניקון (פטריארך)|ניקון]] -שהתמנה על ידו לראש הכנסייה בעיר [[נובגורוד]]. בהיותו קרוב ל[[צאר]] ב-[[25 ביולי]] [[1652]] הוא התמנה לתפקיד ראש הכנסייה הרוסית והחל להתעניין גם בענייני המדינה.
 
ניקון התעניין שנים רבות בספרות ביזנטית. בהיותו [[פטריארך]] הכנסייה הרוסית הוא ראה כמטלה חשובה להתאים את נוהג הכנסייה הרוסית לנוהגים ביזנטים והחליט על ביצוע [[הרפורמה הדתית ברוסיה]]. בשנת [[1653]] הוא הוציא הוראה על שינוי צורת התפילות ובשנת [[1654]] החל בתיקון ספרי נצרות ברוסית.
 
במהלך שנות ה-50 של המאה ה-17, אלכסיי נעדר מ[[מוסקבה]] עקב המערכה הצבאית נגד [[האיחוד הפולני-ליטאי]]. כשחזר למוסקבה הוא הרגיש שהשפעת הפטריארך ניקון על ענייני המדינה גדולה מדי. לאור התקררות היחסים בין ניקון וה[[צאר]] גם האצולה המוסקבאית החלה להתייחס לניקון בהתאם. כתוצאה מכך, ב-[[10 ביולי]] [[1658]] ניקון ויתר על התפקיד והסתגר במנזר.
שורה 60:
 
==יחסים עם האיחוד הפולני ליטאי ושוודיה==
בתקופת אלכסיי הראשון, רוב שטחי [[אוקראינה]] היו בשליטת [[האיחוד הפולני ליטאי]], רק החלק המזרחי בו התגוררו ה[[קוזאקים]] של דון היה חלק של [[רוסיה הצארית]]. בסוף שנות ה-40 של [[המאה ה-17]] החל מרד בהנהגת [[בוגדן חמלניצקי]]. הוא תיאם את המהלכים עם [[חאנות קרים]] נגד השלטון הפולני. במשך תקופה ארוכה אלכסיי הראשון לא התערב במצב. יתרה מכך, צבא הצאר לחץ על חאנות קרים והם לא יכלו לתת לבוגדן חמלניצקי עזרה צבאית משמעותית. לאור ההפסדים בשדה הקרב, בשנת [[1651]] נחתם חוזה הפסקת לחימה בין האוקראינים לבין הפולנים. תנאי החוזה היו קשים מאוד לאוקראינים ולכן בשנת [[1653]] הם החליטו לפנות לאלכסיי הראשון בבקשה לספח אותם ל[[רוסיה הצארית]]. ב[[זמסקי סובור]] שנערך ב[[מוסקבה]] ב-[[1 באוקטובר]] [[1654]] הוחלט להיענות לבקשה ולצאת למלחמה נגד האיחוד הפולני ליטאי - [[מלחמת רוסיה-פולין (1654-1667)]] שנמשכה 13 שנים. עד לקיץ [[1655]] הרוסים כבשו את [[סמולנסק]], [[וילנה]], [[קובנה]] ו[[גרודנו]]. בהיוודע ש[[קארל העשירי, מלך שוודיה]] מנהל מערכה צבאית מוצלחת ונכנס ל[[ורשה|וורשה]] ו[[קרקוב]] רוסים החלו לחשוש מחיזוק יתר של [[שוודיה]]. כתוצאה מכך סוכם על חתימת הסכם אי-לוחמה עם הפולנים ותחילת פלישה ל[[ליבוניה]] שהייתה תחת שליטה שוודית. הרוסים כבשו מספר ערים, כולל [[דרפט]]. בשנת [[1661]] נחתם חוזה שלום שבו סוכם ש[[רוסיה הצארית]] תשחרר את כל השטחים שכבשה.
 
המצב ב[[אוקראינה]] היה לא יציב וזה גרם לחידוש הלחימה עם [[האיחוד הפולני ליטאי]]. בשנת [[1660]] לרוסים היו מספר הפסדים בשדה הקרב. הלחימה נמשכה עוד מספר שנים ורק בשנת [[1667]] נחתם חוזה שלום בעיירה [[הסכם אנדרוסובו|אנדרוסוב]].
שורה 96:
** סימאון
** [[איוואן החמישי]]
 
* נתליה נרישקינה
** [[פיוטר הגדול|פיוטר]]