טקהאשי קורקיו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מיזוג תבנית שושלת לתוך תבנית מנהיג1#
מ הסבת תבנית מנהיג1 למנהיג
שורה 1:
{{מנהיג
{{מנהיג1
|שם=טָקַהָאשִי קוֹרֶקיוֹ
|תמונה=[[קובץ:Korekiyo Takahashi 2.jpg|250px]]
שורה 37:
|יורש העצר=}}
{{שם בסדר המזרחי}}
'''טקהאשי קורקיו''' (ב[[יפנית]]: 高橋 是清;{{כ}} [[27 בינואר]] [[1854]] - [[26 בפברואר]] [[1936]]) היה [[פוליטיקאי]] [[יפן|יפני]] ו[[ראש ממשלת יפן|ראש הממשלה היפנית]] ה-20.
 
==ראשית חייו==
שורה 43:
 
==קריירה==
עם שובו ליפן ב-[[1868]] החל טקהאשי ללמד אנגלית בבתי ספר, ובמקביל היה [[ביורוקרטיה|ביורוקרט]] זוטר ב[[משרד החינוך, התרבות, הספורט, המדע והטכנולוגיה (יפן)|משרד החינוך]], ואחר כך במשרד החלקאות והמסחר. הוא התמנה למנהל משרד ה[[פטנט]]ים, וסייע בהקמת מערכת רישום הפטנטים ביפן.
 
טקהאשי החל לעבוד ב[[בנק יפן]] ב-[[1892]], שם טיפס במהירות בסולם הדרגות עד שהגיע לתפקיד סגן הנשיא ב-[[1898]]. הצלחתו ב[[יעקב שיף#גיוס כסף עבור יפן|גיוס כספים עבור יפן]] במהלך [[מלחמת רוסיה-יפן]] הביאה למינויו לבית האצילים של [[הדיאט של יפן]] ב-[[1905]]. הוא אף קיבל את תואר ה[[קזוקו]] דאנשאקו ([[ברון]]) ב-[[1907]], ושימש נשיא בנק יפן מ-[[1 ביוני]] [[1911]] עד [[20 בפברואר]] [[1913]].
 
לאחר שסיים את תפקידו כנשיא בנק יפן, התמנה טקהאשי לתפקיד שר האוצר על ידי ראש הממשלה [[יאממוטו גונבאה]], והצטרף ל[[מפלגות פוליטיות ביפן|מפלגת]] [[ריקן סייוקאי]]. הוא התמנה לאותו התפקיד על ידי ראש הממשלה [[הארה טקאשי]] ב-[[1918]], וב-[[1920]] קיבל טקהאשי את תואר הקזוקו שישאקו ([[ויקונט]]). לאחר ה[[התנקשות פוליטית|התנקשות]] בחייו של הארה, החליף אותו טקהאשי בראשות הממשלה ובנשיאות ריקן סייוקאי. עם זאת, ממשלתו של טקהאשי החזיקה מעמד שבעה חודשים בלבד, בשל העובדה שלא הצליח לשלוט בסיעות השונות בתוך מפלגתו, ובשל המחסור בבסיס כוח בתוך המפלגה.
 
טקהאשי התפטר מתפקידו כראש ממשלה אך נותר נשיא המפלגה. הוא ויתר על המושב שלו בבית האצילים, ותחת זאת קיבל מושב ב[[בית הנבחרים של יפן|בית התחתון]] של הדיאט ב-[[1924]]. באותה שנה קיבל טקהאשי את הצעתו של ראש הממשלה [[קאטו טקאקי]] והתמנה שלר החקלאות והמסחר. טקהאשי התפטר מנשיאות מפלגת ריקן סייוקאי ב-[[1925]].