ויקיפדיה

ג'מאל אל-חוסייני – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏פתיח: אחראי על סדרי הלוויה של חוסיין בן עלי
←‏פתיח: התנגדות מוחלאת לתוכנית החלוקה (+מקור) וזוטות
שורה 22:
בימי גלותו היה המנהיג הנערץ ביותר על הפלסטינים, שני רק למופתי עצמו. כאשר חידשה מפלגתו את פעילותה הרשמית במאי 1944, השאירו מנהיגיה את מקום הנשיא פנוי בשבילו, אולם מבלי להזכיר את שמו, בשל הצנזורה. בסוף נובמבר 1945 החליטו הבריטים לשחררו, ולאחר ישיבה קצרה בארצות ערב, שב בפברואר [[1946]] לארץ והתקבל בכבוד רב. מיד עם שובו נטל את המנהיגות הראשית במפלגה החוסיינית וב{{ה|וועד הערבי העליון}} (כממלא מקומו של אמין אל-חוסייני) ובציבור הפלסטיני בכלל.{{הערה|שם=ערבי ארץ ישראל 218-216}}
 
הוא עמד בראש המשלחת של [[ערביי ארץ ישראל]] שהופיעה ב-1946 בפני [[ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל]] בירושלים. בעדותו אמר כי היהודים הם [[מהגר]]ים זרים שנכפו על ערביי הארץ, ועל אף שהם מיעוט הם רוצים להקים [[מדינה]] יהודית בארץ ערבית. בנובמבר 1946 נרצח [[פאוזי אל-חוסייני]], שהתקרב לעמדה הדו-לאומית, על ידי [[התנקשות|מתנקשים]] שנשלחו על ידי בני משפחתו. ג'מאל אל-חוסייני העיר לאחר הרצח על דודנו, כי "מעדו רגליו והוא קיבל את עונשו הצודק".{{הערה|[[שמואל דותן]], '''המאבק על ארץ ישראל''', פרק 13: חקירה ומרי, 1946-1945, עמ' 316.}}. בדצמבר 1946 הביע את התנגדותו ל[[תוכנית החלוקה]] והכריז כי הפלסטינים יאבקו כנגדה בכל כוחם, אף אם יושמדו כליל בעקבות כך, והמאבק ימשך על ידי ערביי הארצות השכנות.{{הערה|{{הארץ|סלמאן מצאלחה|תש"ח בעיניים ערביות|1.3918585|9 במרץ 2017}}}}
ב-23 בנובמבר 1946 נרצח פאוזי אל-חוסייני, שהתקרב לעמדה הדו-לאומית, על ידי מתנקשים שנשלחו על ידי בני משפחתו. ג'מאל אל-חוסייני העיר לאחר הרצח על דודנו, כי "מעדו רגליו והוא קיבל את עונשו הצודק".{{הערה|[[שמואל דותן]], '''המאבק על ארץ ישראל''', פרק 13: חקירה ומרי, 1946-1945, עמ' 316.}}
 
בוועידת לונדון שנפתחה בתחילת [[1947]], עמד ג'מאל אל-חוסייני בראש המשלחת הערבית. בשבוע השני של פברואר, תבע כי הבריטים יפנו את הארץ, כדי ש"הצדק ייעשה בשדה הקרב".{{הערה|שמואל דותן, '''המאבק על ארץ ישראל''', עמ' 347.}} ב-1947 מונה אל-חוסייני כנציג הוועד הערבי העליון ב[[או"ם]] בעקבות קבלת [[תוכנית החלוקה]].
ב-1947 מונה אל-חוסייני כנציג הוועד הערבי העליון ב[[או"ם]] בעקבות קבלת [[תוכנית החלוקה]].
 
ב-23 באפריל 1948, התייחס אל-חוסייני במועצתב[[מועצת הביטחון]] של האו"ם לפינוי ערביי [[חיפה]]: "הערבים לא רצו להיכנע להפוגה... הם העדיפו לנטוש את בתיהם, את נכסיהם ואת כל אשר להם בעולם ולעזוב את העיר. ואכן כך עשו".{{הערה|[[שמואל כץ (חבר הכנסת)|שמואל כץ]], '''אדמת מריבה''', פרק 2: פליטים, עמ' 31.}}
 
סיום [[מלחמת העצמאות]] מצא אותו כ[[פליט]] ב[[עזה]], והוא מונה כשר החוץ של "[[ממשלת כל פלסטין]]" שהוקמה ביוזמת [[הליגה הערבית]] ובחסות [[מצרים|מצרית]]. לאחר פירוקה של ממשלה פיקטיבית זו ב-[[1959]], שימש כיועץ למשטר ה[[ערב הסעודית|סעודי]] עד [[שנות ה-70]]. בשנת [[1982]] נפטר ג'מאל אל-חוסייני בגיל 90.
 
==קישורים חיצוניים==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ג%27מאל_אל-חוסייני"