ג'רלד לנקסטר הרדינג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
תגית: תו כיווניות מפורש
←‏קורות חייו ופועלו: קישורים אדומים
תגית: תו כיווניות מפורש
שורה 6:
לנקסטר הרדינג לא זכה לחינוך פורמלי מיוחס, ובגיל נעורים עבד למחייתו. ‏הרדינג השתלם בלימודי ערב ב[[ה|קולג' האוניברסיטאי של לונדון]] (‏UCL‏) ‏והיה תלמידהּ של הארכאולוגית וה[[אגיפטולוג]]ית [[מרגרט מורי]] ‏‏{{אנג|‏‎Margaret Murray‏}}. מורי הבחינה ביכולותיו ועודדה אותו לפנות ‏ל[[פלינדרס פיטרי]], שעמד בראש [[בית הספר הבריטי לארכאולוגיה ‏במצרים]] בו הוצעה לארכאולוגים תכנית התמחות. ב-1926 הגיע הרדינג ‏ל[[ארץ ישראל]] והסתפח למשלחת החפירות של פיטרי ב[[תל ג'מה]]. לצידו ‏עבדו [[ג'יימס לסלי סטרקי]] ו[[אולגה טפנל]], שדבק בהם הכינוי "הגוּרים של ‏פיטרי" (‏Petrie's pups‏). הרדינג המשיך לעבוד במחיצת פיטרי ב[[תל ‏שרוחן|תל אל-פארעה]] (תל שרוחן) וב[[תל אל-עג'ול]] עד שנת 1931. ב-‏‏1932 הצטרף, יחד עם אולגה טפנל, למשלחת בראשות סטרקי שחפרה ב[[תל ‏לכיש|תל א-דֻוֵיר]] (תל לכיש). ‏
 
ב-1936 מונה הרדינג מטעם ממשלת [[המנדט הבריטי|המנדט הבריטית]], ‏בהמלצתו החמה של פיטרי, לאוצֵר הראשי של עתיקות [[אמירות עבר הירדן|ירדן המנדטורית]], תואר ‏שהוחלף לימים במנַהל העתיקות של ממלכת ירדן.{{הערה|אף שהרדינג נזכר ‏כ"מנהל מחלקת העתיקות של ירדן", כולל באתר הרשמי העכשווי של מחלקת ‏העתיקות הירדנית, לא היה זה תוארו הרשמי. בתחילה נקרא "'''אוצר''' ‏העתיקות הראשי" של ירדן, ואחרי 1948 – "'''מנהל''' העתיקות של ממלכת ‏ירדן". על מחלקת העתיקות של עבר-הירדן, שנוסדה ב-1928, הופקד מנהל ‏ירדני, לאו דווקא ארכאולוג במקצועו. בתעודת-הזהות הירדנית של הרדינג מ-‏‏1948 הוא מוגדר כ"אוצר העתיקות הראשי" של ירדן ובהענקת תואר ‏CBE‏ ב-‏‏1957 צוין כמי שכיהן כ"מנהל העתיקות של ירדן". בפתח ספרו מ-1959, ‏‏"עתיקות ירדן" (‎''The Antiquities of Jordan'', London, Lutterworth Press, 1959, ‎‎1967, p. xi‎) מאזכר הרדינג עצמו את תפקידיו בירדן ‏במונחים הללו}} משלחתו של סטרקי המשיכה בעבודתה בלכיש, אך בינואר ‏‏1938 נרצח סטרקי (בדרכו לחנוכת [[מוזיאון רוקפלר]] ב[[ירושלים]]). אולגה ‏טפנל וצו[[צ'רלס אינג']] {{אנ|‏Charles Hamilton Inge‏}} החליטו לסיים את ‏החפירות בלכיש וחזרו ללונדון, והרדינג המשיך בעבודתו בירדן. הם חברו ‏בהמשך דרכם לעיבוד הממצאים ולפרסום דו"ח החפירות. הרדינג היה שותף ‏לפרסום מ-1938 של [[מכתבי לכיש]].{{הערה|‏Torczyner, H., Harding, G. ‎L., Lewis, A. and Starkey, J. L., ''Lachich I (Tell Ed Duweir). The ‎Lachish Letters''. London: Oxford University Press, 1938 ‎‏}}‏
 
[[קובץ:DSS Harding-de Vaux-Milik.jpg|ממוזער|250px|הרדינג (מימין), [[רולאן דה וו]] (משמאל) ו[[ז'וזף מיליק]] בחפירות [[קומראן]], 1954]]
הרדינג עורר לחיים את מחלקת העתיקות הירדנית. בסיוע עוזרו, הארכאולוג ‏הבדואי חסן עוואד, סקר, צילם וקיטלג את אתרי העתיקות וממצאי החפירות ‏בירדן, וביוזמתו הופקה שורת מפות של האתרים הארכאולוגיים בירדן. בצד כל ‏אלה ניהל הרדינג חפירות בראשותו. הרדינג פעל להקמת [[המוזיאון ‏לארכאולוגיה של ירדן]] שנפתח במצודה של [[עמאן]] ב-1951. מ-1948 ועד 1956 ‏פיקח הרדינג במסגרת תפקידו גם על מוזיאון רוקפלר בירושלים. ב-1951 ייסד הרדינג את ‏שנתון מחלקת העתיקות של ירדן (‏‎''The Annual of the Department of ‎Antiquities of Jordan''‎‏ {{כ}} – ‏‎(ADAJ‎‏.{{הערה|עד 1948 פורסמו הידיעות ‏על תגליות ועל מחקרים ארכאולוגיים בעבר הירדן ברבעון [[מחלקת העתיקות ‏המנדטורית]] בירושלים (‏QDAP‏)}}‏
בעקבות תגלית [[מגילות מדבר יהודה]], ‏אירגן הרדינג את משלחות הסקר ‏והחפירות באזור [[קומראן]] (שהיה עד ‏‏1967 בשטחה של ממלכת ירדן), ‏בראשות האב ה[[דומיניקנים|דומיניקני]] [[רולאן דה וו|רולאן דה ווֹ]] ‏מ[[בית ‏הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה]] בירושלים ובהשתתפות [[בית ‏הספר ‏האמריקאי לחקר המזרח]]. בתקופתו של הרדינג החלה עבודת פענוח ‏קטעי ‏המגילות ב[[מוזיאון רוקפלר]] בירושלים על ידי הצוות הראשון של ‏החוקרים, ‏בהם [[ז'וזף מיליק]], [[פרנק מור קרוס]] {{אנ|‏Frank Moore Cross‏}} וגו[[ג'ון ‏סטרגנל]] {{אנ|‏John Strugnell‏}}. ‏
 
במסגרת מהלכי ההתנתקות של ירדן מן התלות בבריטניה פוטר הרדינג ‏ממשרתו ב-1956, כפקידים בריטים אחרים בממשלת ירדן (החל במפקד ‏‏[[הלגיון הערבי|הלגיון הירדני]], [[ג'ון באגוט גלאב|גלאב פחה]]). הרדינג עבר ‏ל[[לבנון]] שם התגורר בשני העשורים הבאים. ב-1959 פרסם את ספרו ‏‏"עתיקות ירדן",{{הערה|
[https://ia800303.us.archive.org/32/items/antiquitiesofjor008347mbp/antiquitiesofjor008347mbp.pdf הספר זמין לקריאה במרשתת]}} שבו סקר את האתרים הארכאולוגיים השונים של הממלכה, ‏ובכללם קומראן ו[[פטרה]]. באותה שנה התבקש על ידי ממשלת בריטניה ‏לבצע סקר ארכאולוגי מקיף בשטחי החסות שלה ב[[עדן]] וסביבתה ‏‏{{אנ|‏Aden Protectorate‏}}, ואת תוצאות הסקר פרסם בספרו מ-1964, ‏‏"הארכאולוגיה בפרוטקטורט של עדן".{{הערה|''‏Archaeology in the Aden ‎Protectorates'' (Great Britain: Department of Technical Co-‎operation), 1964‎‏}} כחלק ממטלות הסקר שקד על הרישום והצילום של פריטי העתיקות הקדם-‏אסלאמיות מדרום ערב שבאוסף מוּנצֶ'רג'י (‏Muncherjee‏),{{הערה|‏Kaiky ‎‎Muncherjee‏ היה סוחר תושב עדן, בן [[הקהילה הפרסית]] {{אנג|‏Parsee‎‏}} ‏‏ב[[הודו]], ‏שצבר בתחילת המאה ה-20 עתיקות לרוב, רובן מדרום ערב; ‏
[http://‎%20‎‎http://www.britishmuseum.org/research/search_the_collection_‎database/term_details.aspx?bioId=21620 על האוסף של מונצ'רג'י]‎‏ ‏ראו באתר [[המוזיאון הבריטי]]‏}} ובכך יצר הרדינג בסיס מסודר למוזיאוןל[[המוזיאון הלאומי עדן|מוזיאון ‏הלאומי של תימן בעדן]] {{גר|‏Nationalmuseum Aden‏}}.‏
 
מתחילת עבודותיו באזורנו למד הרדינג את השפה הערבית, ובהמשך דרכו ‏התמקד בחקר ה[[כתובת (ארכאולוגיה)|כתובות]] הקדומות הקדם-אסלאמיות ‏‏(שנמצאו באלפיהן בירדן וכן בדרום סוריה ובצפון ערב).{{הערה|‏[http://krc.orient.ox.ac.uk/ociana/index.php הכתובות ‏זמינות לעיון במרשתת]