המחתרת היהודית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏תפיסת המחתרת: דיוק ע"פ אחים יקרים
שורה 23:
אחרי הפיגוע במכללה האסלאמית התגברו הניסיונות לעלות על עקבותיה של המחתרת. לפחות אחד המסלולים שהובילו את ה[[שירות ביטחון כללי|שב"כ]] לתפיסתה עבר דרך [[דוד בארי]]. כמה מאנשי המחתרת, אותם הכיר בארי, הציעו לו להצטרף לפעולותיה, ובארי סירב לכך. הוא לא פנה לכוחות הביטחון, אולם בעזרת מניפולציה שהשב"כ הפעיל עליו נחשפו אנשי המחתרת איתם היה בקשר. הוא זומן בתואנה שהארגון מבקש לגייס אותו לשורותיו, ונחקר ב[[פוליגרף]]. הוא נשאל האם היה שותף, ולו בידיעה, לפיגועים בערבים והשיב בשלילה. נאמר לו שהפוליגרף גילה בעיה בתשובתו והחוקרים שכנעו אותו לכתוב על פתק ולו רמז מן הדבר שאותו הוא מסתיר תוך הבטחה כי לא יעיינו בפתק במטרה שיוכלו להשלים את הבדיקה. השב"כ שחזר את הכתוב בפתק, למרות שבארי קרע אותו לגזרים והשליכו לפח. אחרי שעומת עם הפתק מיהר בארי להזהיר את האנשים ששמותיהם היו רשומים בו{{הערה|{{הארץ|דני רובינשטיין|כישלון צורב של מועצת יש"ע|1.1558482|שיחה עם כרמי גילון}}{{ש}}חגי סגל, '''אחים יקרים''', עמ' 156-7. סגל לא נוקב בספרו בשמו של בארי, אך מתאר את השתלשלות האירועים באופן דומה לגילון}}.
 
למרות החשיפה, השב"כ לא מיהר לעצור את אנשי המחתרת, וחיכה להזדמנות לתפוס אותם "על חם". ב-[[27 באפריל]] [[1984]] תכננו חברי המחתרת לפוצץ חמישה אוטובוסים במזרח [[ירושלים]]. הם הטמינו פצצות רבות עוצמה מתחת לחמישה אוטובוסים פלסטיניים ב[[מזרח ירושלים]], שתוכננו להתפוצץ בזמן שהאוטובוסים עמוסים בנוסעים. כוחות הביטחון עצרו את מניחי המטענים, ניטרלו את מטעני החבלה, ולאחרובימים שלאחר מכן עצרו עשריםאת ותשעהשאר מחבריחברי המחתרת. בסך הכל נעצרו עשרים ותשעה אנשים. {{הערה|{{הארץ|טל לוי|היום לפני 26 שנה: "המחתרת היהודית" נחשפת לראשונה|1.1199311|27 באפריל 2010}}.}}
 
==המשפט והשחרור==