קבר הרמב"ם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניקיון פרמטרים בתבנית ציטוט (דיון) |
|||
שורה 37:
בספרו ה[[היסטוריוגרפיה|היסטוריוגרפי]] של [[שלמה אבן וירגה]], שבט יהודה, מתאר המחבר את מסע ההלוויה של הרמב"ם:
{{ציטוט|תוכן=בהגיע מלווי הארון לארץ ישראל, פגעו בהם ליסטים. המלווים ברחו, והליסטים נותרו עם הארון. אולם כל הניסיונות שלהם להרים את הארון ולהשליכו לים לא הועילו, אף־על־פי שהיו כשלושים איש גיבורי חיל. ליסטים אלו מיד הבחינו שמדובר בארון ובו 'איש אלהים'. מיד יצאו לקרוא למלווים שברחו, והבטיחו את היהודים שיוליכוהו למחוז חפצם, והם גם כן ליוו אותו, ונקבר בטבריה. זה שמענו באמת גמור.|מקור=שבט יהודה לרבי [[שלמה אבן וירגה]]}} ▼
▲|תוכן=בהגיע מלווי הארון לארץ ישראל, פגעו בהם ליסטים. המלווים ברחו, והליסטים נותרו עם הארון. אולם כל הניסיונות שלהם להרים את הארון ולהשליכו לים לא הועילו, אף־על־פי שהיו כשלושים איש גיבורי חיל. ליסטים אלו מיד הבחינו שמדובר בארון ובו 'איש אלהים'. מיד יצאו לקרוא למלווים שברחו, והבטיחו את היהודים שיוליכוהו למחוז חפצם, והם גם כן ליוו אותו, ונקבר בטבריה. זה שמענו באמת גמור.
חוקרה של ארץ ישראל, פרופ' [[זאב וילנאי]], הביא אגדה עממית המספרת על הבאת ארון הרמב"ם לטבריה:
{{ציטוט|תוכן=...וכתום המספד עשו ארון וישימו את גוף המת בתוכו. ויעמיסו האנשים את הארון על גמל וישלחוהו לארץ ישראל...ובארץ ישראל שמעו קהילות היהודים כי הארון עם עצמותיו של הרמב"ם מובל להקבר בארץ הקודש, ויצאו לקראתו לקבלו ולהכניסו בכבוד גדול. ויהי הם שואלים את היהודים המלווים אותו ממצרים למקום קבורתו של הצדיק, השיבו אותם כי לא גילה הרמב"ם לפני מותו מקום הקבורה, ומסר לבני ארץ ישראל להכריע בדבר. ומחלוקת גדולה פרצה בין הקהילות השונות. [[ירושלים]] באה ואמרה כי היא לב העולם, ובה על [[הר הזיתים]] ינוח הרמב"ם. אנשי חברון אמרו כי נאה לו לצדיק לנוח על משכבו בחברון, שכן שם [[מערת המכפלה]]... ויושבי מירון הוכיחו כי להם קברו של [[רשב"י]]... לא היה קץ לדברים ולמריבות, והקהילות לא יכלו להגיע לשום פשרה.▼
▲|תוכן=...וכתום המספד עשו ארון וישימו את גוף המת בתוכו. ויעמיסו האנשים את הארון על גמל וישלחוהו לארץ ישראל...ובארץ ישראל שמעו קהילות היהודים כי הארון עם עצמותיו של הרמב"ם מובל להקבר בארץ הקודש, ויצאו לקראתו לקבלו ולהכניסו בכבוד גדול. ויהי הם שואלים את היהודים המלווים אותו ממצרים למקום קבורתו של הצדיק, השיבו אותם כי לא גילה הרמב"ם לפני מותו מקום הקבורה, ומסר לבני ארץ ישראל להכריע בדבר. ומחלוקת גדולה פרצה בין הקהילות השונות. [[ירושלים]] באה ואמרה כי היא לב העולם, ובה על [[הר הזיתים]] ינוח הרמב"ם. אנשי חברון אמרו כי נאה לו לצדיק לנוח על משכבו בחברון, שכן שם [[מערת המכפלה]]... ויושבי מירון הוכיחו כי להם קברו של [[רשב"י]]... לא היה קץ לדברים ולמריבות, והקהילות לא יכלו להגיע לשום פשרה.
וכאשר שמו על לבם כי בזיון גדול הוא למת, שארונו עומד ומחכה, החליטו האנשים לעזוב את הגמל על הארון לנפשו והיה המקום שיעמוד ויברך - שם תהיה קבורתו. וכן עשו. היה הגמל מהלך הרבה ימים עד שבא ל[[טבריה|טבריא]], ובשדה אחד כרע רבץ הגמל. ויקברוהו במקום ההוא, ושם קברו עד היום הזה.|מקור=זאב וילנאי, '''מצבות הקודש בארץ ישראל'''}}
הרב פנחס מילר בספרו "ארץ גליל" טוען כי לא ייתכן שתלמידי הרמב"ם יקבעו את קברו על פי הכרעת בהמה, הפועלת ללא הגיון, קל וחומר בהמה טמאה. לדעתו קברו של הרמב"ם נקבע דווקא בטבריה משום שמשפחתו ותלמידיו רצו להפגין בקבורת רבם בטבריה, עריסת [[תורה שבעל פה]], מולדת ה[[משנה]] וה[[תלמוד]], כי הרמב"ם לא בא בספריו לתת תחליף לתלמוד, כמו שטענו החולקים עליו, ולא שולל את צורך הלימוד והעיון בשאר ספרי תורה שבעל פה. אדרבה, הרמב"ם בא לחזק את התורה שבעל-פה ולהשלימה, ולפיכך אך טבעי שקבורתו תהא בטבריה.
| |||