תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏מקור השם: המרד לא אירע בשנת 144
מ ←‏מקור השם: קישורים פנימיים
שורה 14:
 
== מקור השם ==
"שפרעם" מוזכרת לראשונה בתוספתאב[[תוספתא]] ([[מסכת מקואות|מסכת מקוואות]] פרק ו' הלכה ב'), ולאחריה ב[[תלמוד]] בכמה מקומות, ב[[מסכת עבודה זרה]], (ח ע"ב) מוזכרת מימי [[מרד בר כוכבא]] כעיר הסמוכה ל[[אושא]], ובמסכת ראש השנה (דף לא ע"א וע"ב) מוזכרת שפרעם כמקום גלותה של הסנהדרין מאושא הסמוכה לה (בערך בשנת 150 לספירה) יש הנוטים לראות בשמה צירוף של המילים העבריות שפר (שופר) עם. למרות זאת אגדה מקומית ראתה בשם "שפרעם" את צירוף המילים "שפא עמר" כלומר הבראת עמר. כרמז לאגדה על המנהיג המוסלמי [[עמר בן אל-עאץ]] (נולד בשנת 580) ששתה ממי המעין בעיר והבריא מחוליו, ואולי עקב כך - שונה שמה בהגיה המקומית לשפא עמר.
 
== היסטוריה ==
שפרעם קיימת אלפי שנים, ושורשיה מעמיקים עד מאות שנים רבות לפני הספירה. בין חוקרים יש הסכמה שהיישוב הוקם בתקופה ה[[כנענים|כנענית]], ותושביו הקדומים של היישוב הותירו אחריהם שרידים ארכאולוגיים.{{מקור}} היישוב מוזכר בתלמוד וב[[המאה ה-2|מאה שנייה]] היה אחד המקומות אליהם נדד מושב ה[[סנהדרין]] אחרי חורבן [[בית המקדש]]. בתקופתב[[התקופה הרומית בארץ ישראל|תקופת השלטון הרומי]] חי במקום הרב [[יהודה בן בבא]] אשר הסמיך תלמידים לרבנות. הרומאים הוציאו אותו להורג בשל כך בשנת [[144]]. קברו שוכן בעיר ומשמש אתר עלייה לרגל.
 
משרידי הכנסייה הביזנטית שבמרכז העיר ניתן ללמוד כי ביישוב התגוררו, נוסף על היהודים, גם נוצרים. עם [[הכיבוש המוסלמיהערבי של [[ארץ ישראל]] התיישבו בעיר גם מוסלמים, ובסביבות [[המאה ה-12]] או ה-[[המאה ה-13|13]], ב[[ממלכת ירושלים|תקופה הצלבנית]], נוספו אליהם גם [[דרוזים]]. אחרי הכיבוש הצלבני נבנתה ביישוב [[מצודה]] [[מסדר אבירי היכל שלמה|טמפלרית]] בשם "ספרן" (שיבוש של השם שפרעם). לפי המקורות ההיסטוריים, ניתן לשער שהייתה עיירה [[פרנקים|פרנקית]] או נוצרית מקומית למרגלות המצודה. במקום עמדה כנסייה שהוקדשה לקדושים [[יוחנן בן זבדי|יוחנן]] ו[[יעקב הצדיק|יעקב]], שנטען שנולדו במקום.
 
הקהילה היהודית בעיר הייתה מצומצמת מאוד. לפי ארכיוני קושטא נמנו במפקד במחצית הראשונה של ה[[המאה ה-16|מאה ה-16]] רק עשרה בעלי בתים יהודיים, ועיקרו של היישוב היה מוסלמי ודרוזי. מביקורם של ה[[רמ"ק]] ו[[האר"י הקדוש]] ועלייתם לרגל במאה ה-16 ליישובים שונים בגליל, ובכללם שפרעם, ניתן ללמוד כי היישוב היהודי אותה תקופה היה דל או שנעלם לחלוטין. בחסותו של [[דאהר אל עומר]] התחדש היישוב היהודי ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] עם הגעתו של הרב [[חיים אבולעפיה (השני)|חיים אבולעפיה]]. הרב ותלמידיו חידשו את בית הכנסת והאוכלוסייה התחזקה עוד אחרי השלמת בניין המבצר על ידי דאהר אל עומר (1773).