קלאופטרה – הבדלי גרסאות

ב[[ספרות חז"ל]] מצטיירת קלאופטרה כאשה חכמה ונבונה, המתעניינת ב[[יהדות]] ועומדת לשם כך בקשרי שאלות ותשובות עם גדולי החכמים. הם מצטטים את שאלותיה ותשובותיהם, ודנים במחקרים שערכה.{{הערה|מלבד דיונים אלה, קלאופטרה נזכרת ב[[תלמוד]] במקומות נוספים, למשל: {{בבלי|עבודה זרה|ח|ב}}.}}

ב[[מסכת נדה]] מובא דיון שראשיתו ב[[תוספתא]],{{הערה|[[S:תוספתא/נידה/ד|תוספתא, נדה, פרק ד, הלכה ח]].}} הכרוך בניתוח מסקנות מחקר [[אמבריולוגיה|אמבריולוגי]] שערכה קלאופטרה. לפי המסופר ביקשה קלאופטרה לקבוע האם הזמן הדרוש ליצירת גוף שלם של עובר,{{הערה|מדברי התלמוד אין לנו מידע על איזה שלב בהתפתחות העובר מדובר.}} משתנה בין המינים. שאלה שהעסיקה מאוחר יותר את ה[[תנאים]] מאחר שלא היה ניתן להשתמש במקרים של הפלות לשם כך, לקחו שפחות שנידונו למוות, ועיברו אותן על מנת [[נתיחה שלאחר המוות|לנתחן]] בבוא העת, תוך גרימת מיתתן. ישנן שתי גרסאות לסיפור, באחת זמנם של שני המינים שווה, לאחר 41 יום צורת העובר שלמה. באחרת, הזמן שונה, צורת הזכר שלמה ב-41 יום ואילו צורת הנקבה ב-81 יום.{{הערה|ראו: חידושי ה[[ריטב"א]], נדה, ל, ב. המדגיש כי לא מדובר בשני סיפורים חופפים, אלא בוויכוח אודות הגרסה האמיתית, וכל סיפור מכחיש את אפשרות קיומו של הסיפור השני.}} בהמשך מתנהל דיון פרשני בניתוח ה[[מתודולוגיה]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אמרו לו לר' ישמעאל: מעשה בקליאופטרא מלכת אלכסנדרוס שנתחייבו שפחותיה הריגה למלכות, ובדקן ומצאן זה וזה למ"א! אמר להן: אני מביא לכם ראייה מן התורה, ואתם מביאין לי ראייה מן השוטים? ... ומאי ראיה מן השוטים? {{מונחון|אימר: נקבה קדים ואיעבור ארבעין יומין קמי זכר|אמור: זו שהיתה מעוברת נקבה, התעברה ארבעים יום קודם - נמצא שאין להניח זהות בזמן הדרוש להשלמת צורת העיבור}}. ורבנן? - {{מונחון|סמא דנפצא אשקינהו|סם מפיל השקתם - לפני תחילת המחקר, וידאה קלאופטרה שאינן בהריון על ידי השקיית סם הדוחה הריון}}; ור' ישמעאל? - {{מונחון|איכא גופא דלא מקבל סמא|ישנו גוף שהסם אינו משפיע עליו - לכן המחקר שגוי}}. אמר להם ר' ישמעאל: מעשה בקלפטרא מלכת יוונית שנתחייבו שפחותיה הריגה למלכות, ובדקן ומצאן זכר לארבעים ואחד, ונקבה לשמונים ואחד. אמרו לו: אין מביאין ראיה מן השוטים. {{מונחון|מאי טעמא?|מהו הכשל בשלו ראויים החוקרים לכינוי "שוטים"?}} - {{מונחון|הך דנקבה אייתרה ארבעין יומין, והדר איעבר|השפחה המעוברת נקבה, התעברה 40 יום מאוחר יותר, ולכן נוצר ההפרש המדומה בזמנים}}. ורבי ישמעאל? - {{מונחון|לשומר מסרינהו|קלאופטרה מסרה אותן לשומר כדי לשלול הטיה זו של המחקר - נמצא שאין אפשרות שאחת מהן התעברה באיחור}}, ורבנן? - "אין אפוטרופוס לעריות", {{מונחון|אמא שומר גופיה בא עליה|ולכן, אמור שהשומר עצמו לא עמד בפיתוי ובא עליה ועיברה 40 יום לאחר חברתה}}. {{מונחון|ודילמא אי קרעוהו להך דנקבה בארבעין וחד הוה משתכחא כזכר|אולי אם היו מנתחים את המעוברת בנקבה ביום ה-41 היו מוצאים שצורתה הושלמה?}} אמר אביי: {{מונחון|בסימניהון שוין|העובר בן 41 הימים והעוברה בת 81 הימים היו זהים בשאר סימניהם, ציפורניים וכדומה, הרי שקודם לכן לא הושלמה צורת הנקבה}}|מקור=תלמוד {{בבלי, |נדה דף |ל עמוד |ב}}}}

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שאלה {{מונחון|קליאופטרא מלכתא|קלאופטרה המלכה}} את רבי מאיר; אמרה: {{מונחון|ידענא דחיי שכבי דכתיב|יודעת אני שיחיו המתים, שהרי כתוב}}: "וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ" ([[S:קטגוריה:תהלים עב טז|תהלים עב, טז]]). אלא כשהן עומדין, עומדין ערומין? או בלבושיהן עומדין?{{ש}}אמר לה: [[קל וחומר]] מ[[חיטה]], ומה חיטה שנקברה ערומה, יוצאה בכמה לבושין; צדיקים שנקברים בלבושיהן, על אחת כמה וכמה!{{הערה|ראו [[מהרש"א]], '''חידושי אגדות''', שפירש ששאלתה נבעה מהמקור "כעשב הארץ" ממנו עלה בדעתה שהמתים יעמדו ערומים כעשבים, ורבי מאיר הסב את תשומת לבה לעובדה שגם החיטה "לבושה".}}|מקור=[[תלמוד {{בבלי]], מסכת |סנהדרין, דף |צ' עמוד |ב}}}}