|
===מחלוקת עצמות וכלים===
לדעת הרמב"ם, הקב"ה הינוהוא שכל פשוט (כלומר שאינו מורכב בגוף, אפילו לא גוף רוחני) אך שלא כמו שכלי ה[[מלאך|מלאכים]], הבורא יודע את העולם במה שיודע את עצמו, ובלשונו של הרמב"ם "שהוא המדע והוא היודע והוא הדעה עצמה". בניסוח זה עונה הרמב"ם מדוע אין ביכולתינו לייחס שינוי והרכבה בבורא מידיעה לידיעה, "כיון שאצלו ית' אינה אלא ידיעה אחת, שע"י ממילא גלוי וידוע לפניו כל פרטי הבריאה". לעומת זאת, המהר"ל כותב שמכיוון שהשכל הוא נברא יש מאין, לא ייתכן לומר שהוא עצמות הבורא, אלא עצמות הבורא אינה מוגדרת בגדר מיוחד. בשל כך קורא המהר"ל לבורא פשוט בתכלית הפשיטות, כלומר שאינו פשוט רק ממקרי הגוף (כדעת הרמב"ם) אלא אף פשוט מהשכל ומכל גדר שהוא. ובאשר לחכמתו ית' ושאר כוחותיו, אומר המהר"ל שאינם אלא פעולות, והיינו כמו כלי האומן שבהשתנותם לא ישתנה מהות האומן הפועל ע"י. מחלוקת זו מבוססת גם בדברי ה[[מקובלים]] הראשונים והם ר' דוד ור' [[מנחם רקאנטי]]. ר' דוד דומה בדעתו לרמב"ם, ואילו הרקאנטי למהר"ל, ובלשון הקבלה קראו אותם "עצמות וכלים".
סוגיה זו מתרחבת בדברי [[הרמ"ק]] שמתווך בין שתי הדעות. לדעת הרמ"ק, הספירות, כלומר הכוחות של הבורא, הם הן עצמות והן כלים כאחד. הרמ"ק, בהסתמכו על דברי הזוהר, מבחין ומחלק בין החלק הפנימי שבספירות, אשר לו הוא קורא "עצמות ואור", ובין החלק החיצוני שבספירות, אותו הוא מכנה "כלים". לדעת הרמ"ק, עצמות הבורא הינההיא פשוטה כדברי המהר"ל ורבי דוד, אבל שלא כדעתם, סובר הרמ"ק שהעצמות מתאחדת עם הכלים והיא הפועלת בהם, עד שנופלת עליה שם התואר מהפעולות. ובאשר לשאלת ההשתנות מן התוארים, מתרץ הרמ"ק שההשתנות בעצמות הבורא היא רק בהתפשטות כוחו (שנקרא עצמות שכן הוא גם כן פשוט כעצמותו) משא"כ בעצמותו. עוד מסביר הרמ"ק, שגם ההשתנות שבכוח זה אינה אלא מקרית ולא עצמית. וע"ד המים שנראים ככחולים כשנמצאים בזכוכית כחולה, אבל באמת הם צלולים ולא נשתנו אלא למראית הרואה. לפי דעה זו, יש אכן ביסוס מסוים בקבלה לדעת הרמב"ם שעצמות הבורא היא שכל. והיינו מצד התואר שנעשה באור המתפשט, אף שתואר זה אינו מתמיד ועצמי.
דברי רמ"ק אלו נתקבלו כ"משנה אחרונה" גם על [[האר"י]], תוך שהוא מוסיף עליהם ומעגן את דברי הרמב"ם במשנה חיזוק. לדעת האר"י, הכלים אינם מתהווים ל"יש" מה"אין" המוחלט (כדעת הרמ"ק, המהר"ל ור' דוד), אלא על ידי צמצום אור העצמות. כלומר, התואר כלים המתייחס אל חיצוניות הספירות, הוא לא מצד מהותם כשאר הבריאות והפעולות שבעולם שהם נפרדים מהאלוקות אלא משום היותם אלוקות בצמצום. ונמצא שהתואר שבכוחות אינו מקרי לאלוקות כדברי הרמ"ק, אלא מכיוון שהוא אינו שייך לערכה העצמי של האלוקות, אנו מכנים אותו בשם כלים.
=== גבורה ===
ספירה זו מצמצמת את ההארה אל מי שראוי לה בלבד. בגבורה היחס אל כל יצור הינויהיה לפי מעשיו הנמדדים על פי אמת נוקשה. ישנו מימד הרסני בספירה זו, מאחר שאין בה התחשבות בחולשות האדם, אך מצד שני, תפקידה של ספירת גבורה להעניק עצמאות למציאות ולהכיר בקיומה.
בנפש האדם ספירה זו מתארת התנהגות נוקשה, "לפי הספר". נתינה על פי צרכיו המינימליים של האחר בלבד, ללא התחשבות בחולשותיו ורצונותיו, כמו גם ההכרה בעצמאותו ונבדלותו של האחר.
=== נצח ===
שם הספירה הינוהוא מלשון "ניצחון", [[ניצוח]], וזמן נצחי. בספירה זו השפע האלוקי מוכוון על מנת להעלות את המציאות ולקדם אותה אל האינסוף.
בנפש האדם ספירה זו מקושרת ליכולת להציב מטרות גבוהות ולהשיגן תוך התגברות על קשיים, ליכולת ה[[ניהול]] וליכולת לשאוף למעלה. כמו כן גם להשפעה באופן אקטיבי על האחר.
=== הוד ===
שם הספירה הינוהוא מלשון הודאה על האמת, אמירת תודה, ומשמעותה המילולית כמראה מרשים.
ספירת "הוד" מקושרת לדמותו של [[אהרן]] (אהרן היה כהן, והכהונה הייתה המרכז של בית המקדש שמכונה "הוד"), יום חמישי ולרגל שמאל.
|
