משה שלוש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יוצר הקריקטורה נפטר ב-1991, זכויות היוצרים לא פגו
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{פוליטיקאי מוניציפלי
[[קובץ:Musa Chelouche.jpg|שמאל|170px|ממוזער|משה שלוש]]
|שם=משה שלוש
|תמונה=[[קובץ:Musa Chelouche.jpg|שמאלמרכז|170px|ממוזערלא ממוסגר|משה שלוש]]
|כיתוב=משה שלוש
|תאריך לידה=[[7 באפריל]] [[1892]]
|תאריך פטירה=[[26 בפברואר]] [[1968]]
|מקום לידה=[[יפו]]
|תאריך עלייה=
|מקום פטירה=
|עיסוק קודם=
|תפקיד מוניציפלי בכיר=[[ראש עירייה]]
|מקום וסוג רשות מקומית=[[עיריית תל אביב-יפו|עיריית תל אביב]]
|תאריך תחילת התפקיד=[[1936]]
|תאריך סיום התפקיד=[[1936]] (כעבור 10 ימים)
|קודמו בתפקיד=
|מחליפו בתפקיד=
|תפקיד מוניציפלי אחר=חבר מועצת העיר
|תאריך תחילת התפקיד האחר=[[1928]]
|תאריך סיום התפקיד האחר=
|מפלגות=
|תפקידים לא מוניציפליים=סוחר
|רקע מקצועי או הכשרה=בוגר בית ספר גבוה למסחר
}}
'''משה (מוסא) שלוש''' ([[7 באפריל]] [[1892]] - [[26 בפברואר]] [[1968]]), איש ציבור תל אביבי שמילא בין השאר את תפקיד [[ראש עיריית תל אביב-יפו|ראש עיריית תל אביב]] במשך 10 ימים בשנת [[1936]].
 
==קורות חייו==
משה שלוש נולד ב[[יפו]], בן בכור ל[[יוסף אליהו שלוש|יוסף אליהו]] ושמחה פרחה, בתו של [[אברהם מויאל]]. אביו היה מ[[מייסדי תל אביב]], עסקן ציבורי במועצות הערים יפו ותל אביב, [[קבלן בניין]], בעל בית חרושת למרצפות ולמוצרי מלט ו[[יבואן]] חומרי בנייה. סבו, [[אהרן שלוש]], מראשי העדה הספרדית ביפו וממייסדי [[נווה-צדק]], עלה ל[[ארץ ישראל]] עם הוריו בראשית שנות ה-40 של המאה ה-19 מ[[פאס]] שב[[מרוקו]].
 
משה שלוש למד בבית-הספר של חברת [[כי"ח]] ובקולג' הצרפתי של "האחים" ביפו. הוא סיים לימודיו בבית הספר הגבוה למסחר ב[[מרסיי]], וחזר לארץ ישראל בשנת [[1911]]. לאחר שובו נטל לידיו את ניהול חברת "האחים שלוש" לחמרי בניין.
 
שלוש נבחר בשנת [[1928]] לכהן כחבר במועצת העיר תל אביב, וכיהן כראש המחלקה לכלכלה וסטטיסטיקה של העירייה. במאי [[1932]] התמנה משה שלוש ל[[קונסול כבוד]] של [[ממלכת בולגריה]] בארץ ישראל. במסגרת תפקידו ביקר בבולגריה ופעל למיסוד קשרי מסחר בין בולגריה לארץ ישראל, תוך שהוא נפגש עם ראשי הקהילה היהודית בסופיה וראשי לשכות מסחר מערים שונות בבולגריה. שלוש היה מפעילי הביתן הבולגרי ב[[יריד המזרח]].{{הערה|אלברט רומנו, '''תקופת המשבר והפילוג''', בתוך: אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 574-575.}}