ויקיפדיה

היישוב – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
לאומנות ללאומיות כסיבה לעלייה הרביעית
מ הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים, קו מפריד בטווח מספרים
שורה 20:
בתקופת היישוב עברה הארץ מ[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|שלטון עות'מאני]] עוין לשלטון [[המנדט הבריטי]], שיחסו אל היישוב השתנה מעת לעת, בהתאם לאישיותם של הנציבים העליונים השונים ולאור אירועי הזמן. עם ההגבלות על עליית יהודים לארץ ישראל, שהוטלו ב[[הספר הלבן, 1939|ספר הלבן]] מ-[[1939]], ארגנה הנהגת היישוב תנועת [[העפלה]] שהביאה לארץ, על אפם וחמתם של הבריטים, כ-80,000 עולים עד לקום המדינה.
 
בתקופת [[השואה]] העמיד היישוב, שמנה אז פחות מ-500,000 נפש, כ-30,000 מתנדבים לשירות ב[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]] וכן 32 [[צנחני היישוב|צנחנים]] (ביניהם שלוש נשים: [[חנה סנש]], [[חביבה רייק]] ו[[שרה ברוורמן]]), שיצאו בשליחות רבת סיכונים, אל מעבר לקווי האויב הנאצי, בניסיון לחבור ליחידות ה[[פרטיזנים]] ולאחיהם היהודים באירופה. 12 מהם נתפסו בשליחותם ושבעה מהם הוצאו להורג.{{הערה|להרחבה ראו "'''[[תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה]]'''"}}.
 
עם החלטת עצרת האו"ם, במועד הידוע כ "[[כ"ט בנובמבר]]" [[1947]] נפתחה על ערי היישוב ודרכי התחבורה בו, התקפה של ערביי ארץ ישראל, שנעזרו בכוחות [[צבא ההצלה]] והיישוב עמד על נפשו. בהתקרב מועד [[הכרזת העצמאות|הכרזת המדינה]], עמדה הנהגת היישוב בפני הכרעה גורלית, האם להכריז על העצמאות במועד שנקבע לכך בהחלטת עצרת האו"ם, או לדחות את ההכרזה עקב סכנת הפלישה של הצבאות הסדירים של מדינות ערב, שהיו מצוידים בארטילריה, שריון ומטוסים. הדעות על כך בהנהגת היישוב נחלקו ואף שר ההגנה האמריקאי צידד בדחייה. למרות הכול ב-[[14 במאי]] [[1948]], ביום ו' בשעות בין הערביים, בעיר העברית הראשונה תל אביב, הכריז [[דוד בן-גוריון]] על הקמת המדינה. תם פרק היישוב והחלה תקופת מדינת ישראל, שנפתחה עם בוקר ה-[[15 במאי]] 1948 ב[[פלישת צבאות ערב|פלישת חמשת צבאות ערב]] אל תחום המדינה שזה עתה קמה.
שורה 35:
===עליות בתקופת השלטון העות'מאני===
[[קובץ:PikiWiki Israel 9909 Settlements in Israel.JPG|ממוזער|שמאל|250px|חלוצים ב[[גן שמואל]], [[1913]]]]
;[[העלייה הראשונה]] ([[1881]] - [[1903]]): גל העלייה הראשון שנבע גם ממניעים [[ציונות|ציוניים]]. העולים הגיעו מ[[יהדות מזרח אירופה|מזרח אירופה]] וכן מ[[יהדות תימן|תימן]]. רוב העולים היו משפחות מסורתיות-דתיות שקיוו לשפר את מצבם הכלכלי, למצוא מנוחה ונחלה ולהמשיך באורח חייהם הקודם. חלקם היו מאורגנים במסגרת [[חובבי ציון]] ותנועת [[ביל"ו]]. רוב העולים היו בני 30-4030–40 ובעלי משפחות מעיירות קטנות. במסגרת העלייה הראשונה נוסדו המושבות הוותיקות [[ראשון לציון]], [[זכרון יעקב]], [[גדרה]] ו[[רחובות]], וחלה התפתחות ארגונית, חברתית ותרבותית בריכוזי היהודים בערים [[ירושלים]], [[יפו]] ו[[חיפה]]. במושבות שנוסדו קם מעמד של איכרים שהתבסס על עבודה ערבית ושמירה ערבית. המושבות זכו לסיוע, אך גם לחסות ושליטה של הברון [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד|אדמונד דה רוטשילד]] ומנגנון פקידיו.
 
;[[העלייה השנייה]] ([[1904]] - [[1914]]): גל ה[[עלייה]] שבא לאחר [[העלייה הראשונה]], בו עלו ל[[ארץ ישראל]] בעיקר [[יהדות מזרח אירופה|יהודים ממזרח אירופה]] ו[[יהדות תימן|יהודים מתימן]]. כ-30,000 עולים השתקעו בארץ, ובסיומה נאמדה האוכלוסייה היהודית כ-85,000 נפש. מבחינת ההרכב הדמוגרפי, עלייה זו הייתה במידה רבה המשכה של [[העלייה הראשונה]]. אוכלוסיית העולים מנתה בעיקר משפחות מסורתיות-דתיות שקיוו לשפר את מצבם הכלכלי, למצוא מנוחה ונחלה ולהמשיך באורח חייהם הקודם. רובם לא היו מאורגנים ולא בעלי אידאולוגיה מגובשת. כרבע מכלל העולים היו ילדים עד גיל 15, וכשיעור הזה היו בני ה-50 ומעלה. כ-63% מקרב העולים היו גברים. מיעוט קטן מקרב העולים, כאלפיים נפש, היו חדורי [[אידאולוגיה]] [[סוציאליזם|סוציאליסטית]]-לאומית וציונית. גרעין אידאולוגי זה, על אף גודלו הקטן, השפיע רבות על היישוב בארץ ישראל. מקרב מיעוט פועלי-[[סוציאליזם|סוציאליסטי]] זה, יצאה ההנהגה של היישוב ושל מדינת ישראל בראשית דרכה. גל עליה זה נפסק עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]].
 
===במלחמת העולם הראשונה===
שורה 66:
 
===העליות בתקופת המנדט הבריטי===
[[קובץ:PikiWiki Israel 5091 Rosh hashana card 1931.jpg|ממוזער|שnאלשמאל|250px|תצלום משפחה משובץ בתבנית נופי הארץ, גלוית שנה טובה, [[ראש השנה]], [[תרצ"ב]]-[[1931]]]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 7268 quot;Kevuzat Mehoraquot; 1945.JPG|ממוזער|שמאל|250px|"קבוצת מכורה" של [[הקיבוץ הדתי]], [[1945]]]]
 
שורה 72:
גל עלייה ציוני, [[סוציאליזם|סוציאליסטי]] וחלוצי מ[[רוסיה]], מ[[פולין]] ומ[[רומניה]] וכן משאר הפזורה היהודית. החל עם תום מלחמת העולם הראשונה. רבים מן העולים פנו לעבודת כפיים בסלילת כבישים במסגרת "עבודות ציבוריות". הם הקימו מסגרות חלוציות, כמו [[גדוד העבודה]] ו[[גדוד שומריה]]. פיתחו את היישוב העירוני ב[[ירושלים]], [[תל אביב]] ו[[חיפה]], והקימו את הקיבוצים [[בית אלפא]], [[עין חרוד]], [[תל יוסף]] ו[[מרחביה (קיבוץ)|קיבוץ מרחביה]] ואת מושבי העובדים [[נהלל]] ו[[כפר יחזקאל]]. בימי העלייה השלישית נוסדה [[ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל|ההסתדרות הכללית]].
 
;[[העלייה הרביעית]] ([[1924]] - [[1929]]): רבים מהעולים הגיעו ממזרח אירופה, מ[[ברית המועצות]],{{הערה|בטרם וגם למרות נעילת שעריה ליוצאים מהמדינה.}} פולין, רומניה ו[[ליטא]], ומארצות [[אסיה]], למשל [[תימן]] ו[[עיראק]]. רוב העולים היו בעלי משפחות מן [[המעמד הבינוני]], שעלו עקב [[אנטישמיות]], לאומיות (קשר היסטורי ודתי כאחד) וגזירות כלכליות, כדוגמת [[ולדיסלב גרבסקי|גזירות גרבסקי]] בפולין. העולים הביאו עמם הון, וגרמו להתפתחות המסחר והתעשייה ביישוב וגם לשגשוג תרבותי. רוב העולים השתקעו בערים תל אביב, חיפה וירושלים והביאו לגידול רב באוכלוסייתן היהודית. בשנת [[1927]] נקלעה העלייה הרביעית למשבר כלכלי שנבע מהקשיים הכלכליים של יהדות פולין, שהייתה המקור העיקרי לעלייה שהביאו לעליית עולים מחוסרי הון ואמצעים.▼
;[[העלייה הרביעית]] ([[1924]] - [[1929]])
;[[העלייה החמישית]] ([[1929]] - [[1939]]): עלייה שהחלה לאחר [[מאורעות תרפ"ט]] והפכה להיות לעלייה המונית החל משנת [[1932]] ואילך, בשלבי עליית [[אדולף היטלר|היטלר]] לשלטון ולאחר עלייתו לשלטון. הייתה זו עלייה שכללה לראשונה אחוז גדול של עולים מ[[גרמניה]] ובהם בני נוער רבים שעלו במסגרת [[עליית הנוער]]. העלייה החמישית הייתה עלייה של המעמד בינוני ובה בעלי מקצועות חופשיים רופאים, אדריכלים, עורכי דין וכן סוחרים ותעשיינים. עלייה זו הביאה לשגשוג כלכלי ביישוב, לתנופה גדולה בהתפתחות התרבותית של היישוב וכן להתקדמות רבה ברפואה ובאקדמיה. עם פרוץ [[המרד הערבי הגדול|מאורעות תרצ"ו- תרצ"ט]] בשנת [[1936]], נחלש זרם העולים אך שב והתגבר בשנים [[1938]] ו-1939. עם ראשית ההגבלות של הבריטים על העלייה החלה גם תנועת [[ההעפלה]]. העלייה החמישית נפסקה עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]].▼
▲רבים מהעולים הגיעו ממזרח אירופה, מ[[ברית המועצות]],{{הערה|בטרם וגם למרות נעילת שעריה ליוצאים מהמדינה.}} פולין, רומניה ו[[ליטא]], ומארצות [[אסיה]], למשל [[תימן]] ו[[עיראק]]. רוב העולים היו בעלי משפחות מן [[המעמד הבינוני]], שעלו עקב [[אנטישמיות]], לאומיות (קשר היסטורי ודתי כאחד) וגזירות כלכליות, כדוגמת [[ולדיסלב גרבסקי|גזירות גרבסקי]] בפולין. העולים הביאו עמם הון, וגרמו להתפתחות המסחר והתעשייה ביישוב וגם לשגשוג תרבותי. רוב העולים השתקעו בערים תל אביב, חיפה וירושלים והביאו לגידול רב באוכלוסייתן היהודית. בשנת [[1927]] נקלעה העלייה הרביעית למשבר כלכלי שנבע מהקשיים הכלכליים של יהדות פולין, שהייתה המקור העיקרי לעלייה שהביאו לעליית עולים מחוסרי הון ואמצעים.
;[[עליית הנוער]]: מסגרת לעליית בני נוער לארץ ישראל. נוסדה בשנת [[1932]], עם החמרת מצבם של יהודי גרמניה בשלבי עלייתו של [[היטלר]] לשלטון. במסגרת זו עלו אלפי בני נוער לארץ ישראל, לפני מלחמת העולם השנייה, במהלכה ובתקופת ההעפלה, ונקלטו במוסדות של עליית הנוער. עליית הנוער ממשיכה להתקיים גם בתקופת המדינה.▼
;[[העלייה החמישית]] ([[1929]] - [[1939]])
▲עלייה שהחלה לאחר [[מאורעות תרפ"ט]] והפכה להיות לעלייה המונית החל משנת [[1932]] ואילך, בשלבי עליית [[אדולף היטלר|היטלר]] לשלטון ולאחר עלייתו לשלטון. הייתה זו עלייה שכללה לראשונה אחוז גדול של עולים מ[[גרמניה]] ובהם בני נוער רבים שעלו במסגרת [[עליית הנוער]]. העלייה החמישית הייתה עלייה של המעמד בינוני ובה בעלי מקצועות חופשיים רופאים, אדריכלים, עורכי דין וכן סוחרים ותעשיינים. עלייה זו הביאה לשגשוג כלכלי ביישוב, לתנופה גדולה בהתפתחות התרבותית של היישוב וכן להתקדמות רבה ברפואה ובאקדמיה. עם פרוץ [[המרד הערבי הגדול|מאורעות תרצ"ו- תרצ"ט]] בשנת [[1936]], נחלש זרם העולים אך שב והתגבר בשנים [[1938]] ו-1939. עם ראשית ההגבלות של הבריטים על העלייה החלה גם תנועת [[ההעפלה]]. העלייה החמישית נפסקה עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]].
;[[עליית הנוער]]
▲מסגרת לעליית בני נוער לארץ ישראל. נוסדה בשנת [[1932]], עם החמרת מצבם של יהודי גרמניה בשלבי עלייתו של [[היטלר]] לשלטון. במסגרת זו עלו אלפי בני נוער לארץ ישראל, לפני מלחמת העולם השנייה, במהלכה ובתקופת ההעפלה, ונקלטו במוסדות של עליית הנוער. עליית הנוער ממשיכה להתקיים גם בתקופת המדינה.
 
===במלחמת העולם השנייה===
שורה 83 ⟵ 80:
בתקופת [[השואה]] העמיד היישוב, שמנה אז כ-500,000 נפש, כ-30,000 מתנדבים לשירות ב[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]] וכן 32 [[צנחני היישוב|צנחנים]] (ביניהם שלוש נשים: [[חנה סנש]], [[חביבה רייק]] ו[[שרה ברוורמן]]), שיצאו בשליחות רבת סיכונים, אל מעבר לקווי האויב הנאצי, בניסיון לחבור ליחידות ה[[פרטיזנים]] ולאחיהם היהודים באירופה. 12 מהם נתפסו בשליחותם ושבעה מהם הוצאו להורג.
 
במשך מחצית השנה שמאז אביב [[1942]] ועד [[3 בנובמבר]] [[1942]] עברו על היישוב [[מאתיים ימי חרדה]], שבהם עמד בפני סכנת פלישת הצבא הנאצי, שהתקדם מצפון אפריקה מזרחה לעבר [[תעלת סואץ]], זאת בעת שכבר הגיעו לארץ ידיעות על דבר השמדת יהודי אירופה. הנהגת ארגון ההגנה הכינה את התוכנית של "מצדה על הכרמל", לריכוז כל בני היישוב על הר הכרמל וסביבותיו, להגנה נואשת מפני הפולש, על כל המשמעויות שנודעו לשם מצדה. הסכנה חלפה עם הניצחון הבריטי ב[[קרב אל עלמיין השני]].
 
===המאבק בשלטון הבריטי===
שורה 98 ⟵ 95:
[[קובץ:Jewish zones 1947.jpg|ממוזער|שמאל|250px|אזורי התיישבות יהודים עיקריים בארץ ישראל, ב-[[1947]]]]
 
בשנת [[1947]] הוקמה [[ועדת אונסקו"פ|ועדת האו"ם לעניין ארץ ישראל]]. ב-[[31 באוגוסט]] [[1947]] הגישה הוועדה את [[תוכנית החלוקה|תוכניתה]] לאו"ם, לפיה יסתיים המנדט בריטי והארץ תחולק לשתי מדינות, יהודית וערבית, שתקיימנה שיתוף פעולה כלכלי ביניהן ואילו [[ירושלים]] תהיה לאזור בינלאומי. ב-[[29 בנובמבר]] [[1947]] הכריעה עצרת האו"ם בהצבעה ברוב של 33 מדינות נגד 13 ו-10 נמנעות, על קבלת תוכנית החלוקה ועל סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל ב-[[15 במאי]] [[1948]]. בזאת הונח היסוד להקמתה של [[מדינת ישראל]].
 
==היישוב במלחמת העצמאות==
שורה 125 ⟵ 122:
===מחקרים===
* [[אמיר בן פורת]], '''היכן הם הבורגנים ההם? תולדות הבורגנות הישראלית''', ספרית אשכולות, [[מכון לוי אשכול]] ו[[הוצאת מאגנס]], [[האוניברסיטה העברית בירושלים]], תשנ"ט.{{הערה|1=ביקורת: {{קתדרה|[[יעקב שביט]]|בחיפוש אחר הבורגנות הישראלית|95.10|95, אפריל 2000, עמ' 164-159}}}}
* בן-ציון גת, '''היישוב היהודי בארץ-ישראל''' בשנות הת"ר-התרמ"א (1840-18811840–1881), (עבודת דוקטור), שהוגשה ב-[[1948]], ירושלים: הוצאת אגודת שוחרי הגמנסיה העברית, תשכ"ג 1963.
* [[אלכס ביין]], '''תולדות ההתיישבות הציונית''', תל אביב: [[הוצאת מסדה]], תש"ג - 1942, 1970.
* דן הורוביץ ומשה ליסק, '''מישוב למדינה : יהודי ארץ-ישראל בתקופת המנדט הבריטי כקהיליה פוליטית''', תל אביב: [[עם עובד]], תשמ"ו-1986.
שורה 134 ⟵ 131:
** [[זהר שביט]] (עורכת ומחברת ראשית), '''בנייתה של תרבות עברית בארץ-ישראל''', חלק א, [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]] ו[[מוסד ביאליק]], ירושלים, 1998.{{הערה|1=ביקורת: {{קתדרה|[[מרגלית שילה]]|נדבך נוסף בכתיבת תולדות היישוב|96.3|96, יולי 2000, עמ' 179-175}}}}
** [[משה ליסק]] (עורך), '''המנדט הבריטי: חלק א'''; משה ליסק, [[אניטה שפירא]] ו[[גבריאל כהן]] (עורכים), '''המנדט הבריטי: חלק ב'''; משה ליסק (עורך), '''המנדט הבריטי: חלק ג''', [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]] ו[[מוסד ביאליק]], ירושלים, 2009-1989.
* משה ליסק ודן הורוביץ, "גיוס פוליטי ובינוי מוסדות ביישוב היהודי בתקופת המנדט", בתוך: הנ"ל ועמנואל גוטמן (עורכים), '''המערכת הפוליטית הישראלית''', תל אביב: [[הוצאת עם עובד]], 1977, עמ' 60-5151–60.
* [[תום שגב]], '''ימי הכלניות - ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי''', [[הוצאת כתר]], ירושלים, 1999.
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/היישוב"