מתתיהו אנטיגונוס השני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 45:
מקץ חמישים וחמישה ימי מצור נפלו בידי הורדוס העיר התחתונה ומעטפת [[בית המקדש השני|בית המקדש]]. הנצורים נמלטו לעיר העליונה ולתחום המקדש. לבסוף נכנעה כל העיר. אנטיגונוס ירד מהבירה ונכנע בפני סוסיוס, שניצל את ההזדמנות להשפלתו. הוא מחא כפיים וקרא לו "אנטיגוני", כשמה של אשה.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 14, פרק טז, פסקאות א-ב, סעיפים 481-468.}}
 
אנטיגונוס נלקח בשבי והוצא להורג ב[[אנטיוכיה]] בפקודת [[מרקוס אנטוניוס]]. הורדוס היה זה שדחף את אנטוניוס להוציא להורג את אנטיגונוס, משום שחשש שאם יובא אנטיגונוס בפני הסנאט הרומי, הוא יטען לזכות בניו שהם נצר לבית מלוכה למלוך וזכותם עומדת להם כי הם לא מרדו ברומאים, ולעומתם, הורדוס אינו מנצר בית מלוכה.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 14, פרק טז, פסקה ד, סעיפים 491-488.}} אנטיגונוס הומת בהתזת ראש ולטענת ההיסטוריון [[פלוטרכוס]], "מעולם לא הוטל עונש כזה על מלך".{{הערה|פלוטארכוס, [[חיי אישים|'''חיי אישים''': אנשי רומי]], ''אנטוניוס'', פרק ל"ו.}} על פי ההיסטוריון [[דיו קסיוס]], לפני שהוציא אותו להורג, הורה אנטוניוס לצלוב ולהלקות את אנטיגונוס, ולטענתו גם עונש כזה מעולם לא הוטל על מלך מידי הרומאים.{{הערה|דיו קסיוס, [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Cassius_Dio/49*.html#22.6 '''היסטוריה רומאית''', ספר 49, פרק 22, סעיף 6].}}
 
מותו של אנטיגונוס באותה שנה (37 לפנה"ס) סימל את תחילת מלכותו של הורדוס.
בין האויבים נוצר קשר משפחתי, כשבתו של אנטיגונוס נישאה ל[[אנטיפטרוס בן הורדוס]].{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 17, פרק ה, פסקה ב, סעיף 92.}}
 
בשנת 1970 התגלתה ב[[גבעת המבתר]] בירושלים מערת קבורה הנקראת [[מערת אבה]]. על גבי אחת הגלוסקמאות הייתה כתובת שנשאה את השם "מתתיהו בן יהודה", ובה עצמות גבר בשנות ה-20 לחייו אשר ראשו נערף במכשיר חד. פרופ' גרינץ העלה השערה שמדובר בארונו של אנטיגונוס שהובא לקבורה בירושלים על ידי הכוהן אבה. השערה זו אינה מקובלת על רוב החוקרים.