פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 4 בתים, לפני שנתיים
מקור נוסף לסיפורים ממיתולוגיה הוא ספרו של [[סקסו גרמטיקוס|סַקְסוֹ גְרַמַטיקוּס]] ה"[[גסטה דנורום|גֵסְטַה דַנוֹרוּם]]", אשר נכתב במחצית השנייה של המאה ה-12. בדומה לסנוֹרי סטוּרְלסוֹן, מחבר [[אדה פרוזאית|האדה הפרוזאית]], גם סַקְסוֹ גְרַמַטיקוּס ניסה לתאר את האלים כבני אדם יוצאי דופן אשר הפכו עם הזמן לאלים במחשבתם של האנשים. אולם גישתו של [[סנורי סטורלוסון]] כלפי האלים עדינה ומכבדת יותר. דמותו של לוקי לא מופיעה ישירות בגֵסְטַה דַנוֹרוּם אבל מספר דמויות קשורות אליו באופן חזק. באחד הסיפורים, אודין מגלה את עצמו ודמות בשם מיט-אודין, הידועה "בתעלולי להטוטים", מנצלת את ההזדמות ותופסת את מקומו. השם לא מופיע בשום מקור אחר ולוקי הוא היחיד אשר ידוע בתעלולים כלשהם. בסופו של דבר חוזר אודין, מיט-אודין נמלט ל[[פינלנד]] ושם נהרג. בסיפור אחר, הגיבור תוֹרְקילוּס (כנראה תור) יורד לעולם התחתון כדי להתעמת מול ענק בשם אוּטְגַרְדַה-לוקי ולקחת שערה מזקנו. אוּטְגַרְדַה-לוקי נמצא במערה, כבול בשלשלאות ומוקף בנחשים ארסיים - בדומה לאופן בו נכבל לוקי. נראה כאילו סקסו איחד שני סיפורים שונים. הסיפור השלישי הוא תיאור של מותו של בלדר והוא לא כולל את לוקי. בסיפור זה, בלדר נהרג בקרב מול אחיו הוד על ליבה של אישה. ייתכן שסַקְסוֹ גְרַמַטיקוּס הכיר מסורת בה לוקי לא אחראי למותו של [[בלדר]], זאת בשונה ממה שמציגה האדה הפרוזאית.
 
דמותו של לוקי מופיעה תחת השם לוֹגלוֹגה בשלושה מתוך ארבעת חלקי האופרה [[טבעת הניבלונגים]] של המלחין [[ריכארד ואגנר]]. לוקי מוצג כאל האש ושמו באופרה קשור לענק האש לוֹגי עמו התחרה לוקי ב[[תחרות אכילה]]. לוג משחק תפקיד בחלק הראשון - "זהב הריין" - ומוזכר בחלקים השני והרביעי. היות שהסיפור כולו מבוסס על המיתולוגיה, גם תפקידו של לוגלוגה דומה. תחבולותיו וערמומיותו עוזרות לאלים להיחלץ ממצבם ומניעות את העלילה.
 
== טבעו של לוקי ==
משתמש אלמוני