פוסום זנב-מברשת מצוי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:מידע טקסונומי בקישורים חיצוניים#
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1-\2, \1-\2
שורה 18:
 
==אסטרטגיה של פלישה==
הפוסום היה בין החיות הראשונות שהובאו ו[[מינים פולשים|פלשו]] אל [[ניו זילנד]] על ידי מתיישבים מ[[אירופה]]. הוא הובא לראשונה מ[[אוסטרליה]] ב-[[1837]] על מנת להקים [[תעשייה|תעשיית]] [[פרווה]]. עד [[1922]] שלושים ושש קבוצות של פוסומים יובאו בעיקר מ[[טזמניה]], שם הפוסומים היו גדולים יותר ולרובם הייתה פרווה שחורה, שהייתה עדיפה על סוחרי הפרווה. הפוסומים וצאצאיהם שוחררו ביותר מ-450 מקומות ברחבי ניו זילנד עד [[1930]].
 
בזמנו, תפוצתם של הפוסומים נחשבה למועילה, אך לאחר שנת [[1900]] היו מספר דיווחים על נזקים שנגרמו ליבול ל[[פרדס]]ים וליערות.
שורה 26:
שחרור פוסומים נאסר על ידי משרד הפנים ו[[צייד]] ומכירת [[עור (חומר גלם)|עורות]] הוסדרו ברגולציות מקומיות. למעשה חקיקה זו גרמה רק לתוצאה הפוכה והביאה להתפשטות לא חוקית וחסרת מעצורים של הפוסום במדינה.
 
במהלך שנת [[1940]] עלה מספר המקרים של נזק ביערות ניו זילנד שנגרם על ידי הפוסום. ב-[[1947]] סולקה כל הגבלה על צייד הפוסום והוגדלו הקנסות על שחרור לא חוקי של הפוסום. הצורך לפעולה נגד הפוסום ברמה הלאומית עלה וחדר למודעות המדינה והתושבים.
ב-[[1951]] הוצאו כבר פרסים של כ-6 דולר עבור פוסום ובמהלך 11 השנים לאחר מכן שולמו יותר מ 8 מיליון פרסים, אך ללא הועיל. בסוף שנות ה-40 הראה הסקר הראשון אודות תפוצתו של הפוסום בניו זילנד שהוא נפוץ כבר במחצית שטחי ניו זילנד. בין [[1961]]-[[1963]] הפוסום התפשט ל84ל-84% משטחי המדינה.
 
מספר הפוסומים בניו זילנד הסתכם ב-70 מיליון, בערך כמו מספר ה[[כבש]]ים. בגלל העדר [[טורפים (ביולוגיה)|טורף]] טבעי בניו זילנד והתאמתם למגוון תנאי האקלים השוררים במדינה, לא היה דילול טבעי של הפוסומים. הפוסומים התפשטו לכל הסוגים של היערות המקומיים והאקזוטיים, חוות, מדשאות ואזורי תבואה באזורים מסביב לערים ולכפרים.