קורטה – הבדלי גרסאות

רעיונות דומים הופיעו כמה עשרות שנים מוקדם יותר, כפטנטים ואפילו כמכונות ממש, ובפרט, הממציא השבדיהשוודי [[אקסל יקוב פטרסון]] ({{אנ|Axel Jacob Petersson|Axel Jacob Petersson}}) בנה ב-1875 מכונת חישוב גלילית לפי עקרונות דומים {{הערה|[http://www.rechnerlexikon.de/artikel/Bild:Petersson-Calculator-Tekniska-Museet-Stockholm.jpg תצלום המכונה של פטרסון] במוזאון הטכני ב[[שטוקהולםסטוקהולם]]}}, ויותר מכך בעבודותיו של הממציא הגרמני [[קריסטל המן]] ({{אנ|Christel Hamann|Christel Hamann}}): הרעיון של מבנה גלילי, תוף מדורג יחיד לכל הספרות, ובוררים אנכיים מופיע בפטנט מ-1902{{הערה|[http://history-computer.com/Library/US703785.pdf הפטנט של המן] מ-1902, שמתאר מכונה דומה להפתיע לקורטה. לא ידוע על מכונה ממשית שנבנתה לפי פטנט זה}}, (שנת לידתו של הרצשטרק), ומומש בצורה שונה במקצת על ידי המן במוצר בשם "גאוס" ב-1905 (השנה בה פתח אביו של הרצשטרק את המפעל הראשון שלו){{הערה|[http://history-computer.com/MechanicalCalculators/20thCentury/Gauss.html מכונת החישוב "גאוס"] במוזאון הטכני בשטוקהולםבסטוקהולם}}. המן גם בנה מכונות חישוב ("המן מאנוס{{הערה|{{יוטיוב|7flZNhThrEo|1stSpyGuy |שם=Haman Manus R - The Missing Link}}: הדגמת מכונת החישוב המן-מנוס שמדגימה את השימוש במשלים ל-10 לצורך ביצוע חיסור. המכונה בסרטון היא דגם R מ-1950, אבל מכונות המן מנוס השתמשו בעיקרון זה החל מ-.1925}}) שהשתמשה בעיקרון "המשלים ל-10" לצורך ביצוע חיסור. קרוב לוודאי שהרצשטרק הכיר את עבודתו של המן, אם כי אולי לא את עבודתו של פטרסון.