לאון שידלובסקי – הבדלי גרסאות

בשנת [[1968]] נפגש עם [[לואיג'י נונו]] ו[[קז'ישטוף פנדרצקי]] בפסטיבל מרידה, ופגישה זו השפיעה על שידלובסקי הן במישור המוזיקלי והן האנושי. [[מלגת גוגנהיים|מלגה מטעם קרן גוגנהיים]] שקיבל בשנת [[1969]] אִפשרה לו שהות ב[[גרמניה המערבית|גרמניה]], שאחריה [[עלייה לישראל|עלה לישראל]] בסוף 1969, לאחר שמנעוריו היה מקורב לחוגים [[ציונות|ציוניים]]. עם עלייתו הצטרף ל[[סגל אקדמי|סגל]] [[בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה|האקדמיה למוזיקה]] של [[אוניברסיטת תל אביב]] וכיהן כ[[פרופסור]] ל[[הלחנה]] ול[[תורת המוזיקה]] עד פרישתו כ[[פרופסור אמריטוס]]. בין תלמידיו: [[משה זורמן]]{{הערה|{{דבר|יוסי שיפמן|גם בהצלחה אין די|1981/08/07|01400|טור 1}}.}} ו[[בטי אוליברו]].

 

:"אני מאמין, כי כיום אנו נהנים מכל האפשרויות להשתמש בשפה המוזיקלית האקוסטית ההיסטורית. אין זאת חזרה לעבר, אלא סינתיזה לעתיד. המוזיקה נוצרה בידי בני-אדם לשם קשר עם בני-אדם."