קובלנה פלילית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תו כיווניות
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
שורה 8:
{{ציטוט|תוכן="הוראות חוק זה הנוגעות לכתב אישום יחולו על קובלנה, בשינויים לפי העניין; בכל מקום שמדובר בכתב אישום גם קובלנה במשמע, ובכל מקום שמדובר בתובע גם קובל במשמע, אם אין כוונה אחרת משתמעת"|מקור=סעיף 70 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982}}
 
כך, כבאישום פלילי רגיל, ל{{ה[[היועץ המשפטי לממשלה|יועץ המשפטי לממשלה}}]] יש סמכות לעכב הליך פלילי שמקורו בקובלנה פלילית, אך ככלל הוא ימנע מלעשות זאת משום שהדבר פוגע בכוונת המחוקק בהתירו קובלנות פרטיות. במקרים מיוחדים, על בסיס שיקולים של טובת הציבור, יכול היועץ המשפטי לממשלה לעשות זאת; לדוגמה, כשהקובל עושה לכאורה שימוש לרעה בהליכי הקובלנה הפלילית, כגון הטרדת הנאשם בקובלנות רבות המסתמכות על אותו בסיס עובדתי. במקרה של כוונת עיכוב כזו, יפנה היועץ המשפטי לממשלה לקובל, וייתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפני קבלת החלטה על העיכוב.
 
קובלנה פלילית מוגשת ל[[בית משפט השלום]], וההליך מנוהל על ידי הקובל או על ידי בא כוחו. בית משפט יכול לכפות על הקובל למנות לעצמו [[עורך דין]] שייצג אותו בשני מקרים: 1) אם התרשם שהקובל אינו מסוגל לנהל את הדיון בעצמו, 2) או שהקובל מנהל את הדיון באופן טורדני. במקרים אלו, אי מינוי עורך דין תוך זמן קצוב, מאפשר לבית המשפט לראות בתובע כתובע שלא התייצב. אף על פי כן, רשאי בית המשפט להרשיע את הנאשם במקרים מסוימים. אדם אשר הועמד לדין בעקבות קובלנה פלילית, וזוכה, שמורה לו הזכות לתבוע [[פיצוי]] מהתובע.