פרויקט שיקום שכונות – הבדלי גרסאות

באוקטובר 1977 החליטה הממשלה על מאמץ לפתרון מצוקת הדיור בישראל תוך חמש שנים, והנחתה את משרד השיכון להכין תוכנית מפורטת לביצוע. עלות המיזם הוערכה ב1ב-1.2 מילארד דולרים, חלק מהסכום מתרומות יהודים בחו"ל{{הערה|שם=ביטון|[http://knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02401.pdf פרויקט שיקום שכונות - תמונת מצב], מרכז המחקר ומידע בכנסת, נובמבר 2009}} באותו חודש פרסם משרד השיכון תוכנית לשיקום 160 שכונות, כולל שתי שכונות עם אחוז גבוה של אוכלוסייה ערבית. התוכנית שמה דגש על בנייה ושיקום, אך כללה גם תוכניות חינוכיות וחברתיות. התוכנית הראשונית כללה גם תוכניות לפינוי שכונות והעברת תושביהם{{הערה|1=[http://books.google.com/books?id=Bf0QBVeUtEcC Frederick A. Lazin, '''Politics and Policy Implementation ''', SUNY Press, 1994], page 20}}.

השיקום מתבטא בעיקר בהרחבת דירות, בשיפוץ וחידוש מבנים ובשיפור תשתיות. המטרות העיקריות של הפרויקט הן שיפור תנאי הדיור ואיכות המגורים של תושבי שכונות השיקום והקטנת הפער בין שכונות אלו לשכונות אחרות. הרחבת הדיור נעשית באמצעות הלוואה בתנאים נוחים, צמצום מרכיב המענק בהלוואה הביא לירידה במספר הדירות המורחבות (כמפורט בטבלה). בנוסף, הפרויקט עוסק בשיפוץ דירות קשישים בשכונות - משנת 1994 ועד סוף 2009 שופצו 32,000 דירות, גם בהיקף שיפוץ הקשישים חלה ירידה משמעותית במהלך העשור הראשון של שנות ה-2000. מתוך 210 שכונות מצוקה שאותרו לפרויקט, הסתיים השיקום הפיזי עד שנת 2009 בכ70בכ-70. בינואר 2007 החליטה הממשלה, במטרה למנוע את התמשכות הפרויקט לרכז את מאמצי השיקום הפיזי במספר קטן של שכונות. בהתאם, הושהה הטיפול בכ- 50 שכונות והפרויקט המשיך ב37 שכונות. מ-1978 ועד סוף שנת 2009 הושקעו בפרויקט כ-10.5 מיליארד שקלים. ומשרד השיכון העריך כי נדרשים 3 מיליארד שקלים נוספים להשלמת השיקום בשכונות המטופלות. תקציבי השיקום הפיזי ירדו מ-193 מיליון שקלים בשנת 2001 ל-53.4 מיליון ש"ח בשנת 2008. הקיצוץ לווה בירידה במספר הדירות המורחבות והבתים המשופצים.